עצרי רגע, אל תקבלי החלטה בלי לקרוא את הפוסט הזה!/ גליה סברסוב

שיתוף ב email
שיתוף ב print

הגישה הנפוצה כשאנחנו שומעים על אשה (או גבר) שחיים בזוגיות עם אדם פתולוגי (אלים, כפייתי, עם הפרעות נפשיות וכו') זה להסתכל על הבן זוג שלו בתור קורבן, מסכן, ש"נפל",  והדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לברוח ולהתגרש מהבן זוג הפתולוגי או לנסות מניפולציות שונות ומשונות כדי לגרום לבן הזוג ללכת לטיפול (שהן לדעתי לרוב לא עובדות).

הרבה כעסו עלי למה אני לא מעודדת נשים שחיות בזוגיות כזו להתגרש ובמקום זה מדברת איתן על החלק שלהן, על האחריות שלהן ושאני "מאשימה את הקורבן" במקום לעודד אותן להתגרש או להגיד להן שהבעל שלהן צריך טיפול  (באמת אם תכנסו לכל מיני פורומים ותקראו נשים שמתייעצות באונינימיות על זוגיות קשה ומורכבת רוב התגובות יהיו או  להתגרש או לגרום לבן הזוג בכל מיני צורות ללכת לטיפול).

חשוב לדעת שבאמת האופציה של הגירושים תמיד קיימת ולא במקרה מסכת גיטין קדמה למסכת קידושין יש רק כמה נקודות שאני מציעה להיות מודעים אליהן לפני שרצים לרבנות:

א. ההחלטה על גירושים היא שלך בלבד.

פעם מישהי כתבה לי שאנשי מקצוע חרדים לא מעודדים גירושים כי לא רוצים "לקחת את זה על עצמם". זה משפט של חוסר הבנה מה התפקיד של איש טיפול. שום איש טיפול מעולם לא "לוקח על עצמו תיק של גירושים" חרדים וחילונים כאחד.

התפקיד של איש הטיפול זה לשקף לזוג/לאשה את הדינאמיקה שלהם, את הדפוסים שלהם, עוזר להם לראות את המניעים שלהם, את המחירים והרווחים שיש להם מכל החלטה אבל לעולם לא מייעץ או מקבל החלטה במקום מישהו אחר.

כל אשה (וגבר) צריכים לעבור את התהליך שלהם לפני שהם מקבלים החלטה משמעותית ולעולם לא לקבל החלטה מתוך לחץ לפני שהם מוכנים.

יש לי חברה שנשואה לאדם לא מתפקד באופן סדיר, תוקפני מאוד מילולית, לא מפרנס ולי מהצד לא ברור כל כך למה היא נשארת בנישואים האלה אני לא אומרת שום דבר כי זה לא ענייני אבל החברה שלי מתייעצת הרבה עם קרובי משפחה, רבנים ורבניות ויועצים למיניהם- כולם אומרים לה "תעזבי אותו, תברחי ממנו". אחת לכמה זמן היא נפרדת ממנו אבל בגלל שיש לה תלות רגשית מאוד חזקה בו היא קורסת נפשית ופיסית וחוזרת אליו.

אני מכירה אותה קרוב לעשור וכל השנים אותו הלופ בלי שום שינוי.

זה קורה בגלל שהחברה שלי, במקום להקשיב לעצמה, ללב שלה, לכוחות שלה, ליכולות ולמה שנכון עבורה מחפשת תשובות בחוץ. שמישהו אחר יגיד לה מה נכון לעשות במצב שלה.

ב. לא לקבל החלטות בסערת רגשות.

לא פעם אני מדברת עם נשים שהשמים נפלו עליהן כשהן מגלות כל מיני דברים משמעותיים על הבעל…

ועכשיו הן המומות, פגועות, פצועות וכאובות. "מה עושים עכשיו?" הן שואלות.

"עכשיו בוכים. כואבים. מתאבלים" אני עונה.

"אבל מה הלאה? מה יהיה עם הנישואים? מה יהיה עם הילדים?"

אני לא יודעת מה יהיה. מה שבטוח שהמצב הנפשי שאת נמצאת בו כרגע הוא לא מצב שמאפשר לך לקבל החלטות משמעותיות.

לא מקבלים החלטות מתוך סערת רגשות וכעס אלה מתוך בהירות ושקט פנימי.

כל החלטה היא לגיטימית. לכל החלטה יש מחירים ורווחים. אין נכון ולא נכון. מה שאשה אחת יכולה ומסוגלת להתמודד איתו, אשה אחרת לא יכולה ורק את יודעת מה נכון בשבילך. עם מה יש לך כוח להתמודד ועם מה לא.

איפה הרצון שלך מונח – זאת אומרת אולי כרגע אין לך כוח להתמודד עם הבן זוג או עם גירושים ואפשר ללמוד ולקבל כוח להתמודד.

ג . לבדוק איך הגעת לזוגיות הזו.

העצות שאנשים נותנים מהשרוול, בהינף מקלדת- "תתגרשי", "תברחי", "תעיפי אותו". אלו תגובות שמניחות שאשה שמצאה את עצמה בזוגיות מסויימת זה "התפלק לה" וטיק טק היא מתגרשת (עם 3,5,8 ילדים) ומוצאת לעצמה גבר בריא ונורמלי.

אבל האמת שאם אשה הגיעה לזוגיות מסויימת זה קרה ממש לא במקרה.

רובנו נוטים לשחזר דפוסים שאנחנו מכירים מהילדות שלנו. לכן אם ילדה חוותה אלימות בתור ילדה- תת המודע שלה ירגיש "בנוח" אם גבר אלים

אם ילדה היתה "ילדה הורית" – תת המודע שלה ירגיש בנוח עם גבר "טעון טיפוח".

אם ילדה היתה מגשרת בין ההורים שלה ומשכינה שלום- תת המודע שלה ירגיש בנוח עם גבר מסוכסך עם כולם שצריך לעזור לו להסתדר.

ככה זה. המוח שלנו מאוד אוהב את המוכר והידוע.

פעם דיברתי עם חברה, שהיא עוסית במרכז לטיפול באלימות במשפחה שסיפרה לי  על נשים מוכות שהיא מלווה שזה פשוט דלת מסתובבת- הן יוצאות מזוגיות אלימה אחת ונכנסות לזוגיות אלימה אחרת.

אחת התלמידות בתוכנית הליווי שלי, שהיתה נשואה לגבר אלים  סיפרה לי שעוד לפני החתונה היא ידעה שבעלה התגרש על רקע של אלימות- והיא התחתנה איתו בכל זאת. למה? כנראה באיזה שהוא מקום היא הרגישה בנוח עם הגבר הזה.

אז לפני שרצים לגירושים, אני ממליצה מאוד לעשות עבודה יסודית על הדפוסים שהובילו אותי לזוגיות הזו כדי לא למצוא את עצמי בפרק ב' שחוזר על עצמו.

ד. לבדוק מה בדפוסים שלי בהווה מזין את ההתנהגות ההרסנית.

הרבה פעמים כשאני כותבת על בדיקה של הדפוסים של האשה ואיך היא לא שומרת על עצמה. זה עלול להתפרש בתור האשמה של האשה בהתנהגות הפוגענית כלפיה. חס ושלום. האשה אף פעם לא אשמה בהתנהגות של בעלה. לעולם (גם לא להיפך) אבל כן יכולה להזין דפוסים הרסניים ויכולה לאפשר אותם.

אתן דוגמא לזה.

הזמנים זה לא הצד החזק שלי. תמיד אני מאחרת לכל מקום, בין היתר גם למסגרות של הילדים שלי. כל הזמן מאחרת לקחת את הילדים שלי מהגן. מרגישה ממש דפוק עם עצמי, עם מלא רגשות אשמה, ועדיין ממשיכה לאחר.

שנה שעברה רשמתי את הבן שלי לגן חדש.

אחרי כמה איחורים בודדים הגננת העמידה אותי במקום: "זה ממש גזל שאת מגיעה ככה באיחור וממש לא לעניין" היא נזפה בי לא בעדינות והודיעה חגיגית שמהיום החל מכל איחור קטן יהיה קנס גדול.

והנה זה פלא מאוד מהר האיחורים שלי קטנו משמעותית עד נעלמו.

למה? כי "הסביבה" הפסיקה להזין את הדפוס הלא בריא שלי לאיחורים. כבר לא היה כל כך נוח לאחר כמו שהיה מקודם. נכון שלא היה לי כל כך נעים לשמוע את הגבולות של הגננת אבל לטווח הרחוק זה היה טוב גם בשבילי וגם בשבילה.

אף גננת בשום פנים ואופן לא היתה אשמה באיחורים שלי וזו לגמרי האחריות שלי אבל מהרגע שהגננת הפסיקה להזין את האיחורים שלי הם פשוט נעלמו.

כנ"ל לגבי כל דפוס אם הוא קיים, סימן שיש משהו במערכת שמזין אותו, מאפשר אותו.

שאלה שאני אוהבת לשאול נשים שיצאו מפרק א' לא בריא זה "מה תעשי עם בפרק ב' בעלך יעשה משהו כמו בעלך לשעבר?"

הרבה מהן חוטפות הלם מהשאלה ולמעשה הן מעולם לא חשבו על זה.

לנשים שמחפשות פרק ב' זו שאלה שכדאי לתת עליה את הדעת ולהעמיק בה בטיפול אישי או קבוצתי.

 

באהבה

גליה

נ.ב.

בעוד כמה שבועות נפתחת קבוצה חדשה של תוכנית אימון עם ביצת הג'ד
התוכנית שתעזור לך להיות יותר מחוברת לגוף שלך.
להשתחרר מאשמה, בושה, והתניות שליליות על אינטימיות.
לכל מי שמתענינת בתוכנית
אני עורכת זום מיוחד בחינם ביום שלישי י"ג חשוון- 19.10 בשעה 21:30
במהלכו נדבר על אתגרים מיוחדים שיש לנשים בימינו
על משברים בזוגיות ואיך התוכנית אימון שלי יכולה לעזור לך.
אני מזמינה אותך להירשם כאן

אם את חסומה את יכולה לשלוח מייל galia.sab@gmail.com  ונרשום אותך לוובינר

אני מעלה המון פוסטים ותכנים בתחום גם בססטוסים

מזמינה אותך לעקוב אחריי גם בסטטוס כאן

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.