עמותת 'חומות הקהילה' במסר מיוחד להורים בעקבות סערת הימים האחרונים

שיתוף ב email
שיתוף ב print
השמועות שעלו בימים האחרונים לסדר היום, מעמידים אותנו בפני שאלות קשות אל מול עצמנו ומול ילדינו, מערערים בנו את תחושת ההגנה הבסיסית לה אנו זקוקים, ומציקה לנו בשאלת האמון שאנו כבני אדם מוכרחים לתת בסביבתנו.
כדאי לעשות לעצמנו קצת סדר:
ראשית, המשימה שלנו היא לנצל את ההזדמנות להירתם לטובת עשייה חיובית – לשינוי הרגלים ולאמץ דפוסי חיים שיבטיחו לילדינו ולנו עולם טוב, מוגן ובטוח יותר.
חשוב להפנים שהסיפור הפרטני הוא לא הנושא, שהרי לא מוטל עלינו ואין לנו את הכלים לדעת האם השמועות נכונות או לא, אבל כן מוטל עלינו להפנים, שדברים כגון אלו קיימים ויכולים להיות בכל מקום ובכל עת, הפוגעים אינם האנשים המוזרים, דמויות של 'רשע' או בעלי קרניים.
אז מה עושים? הנה כמה עקרונות מרכזיים ופשוטים ליישום:
1. לנהל את השיח ולא לתת להתרחשויות לנהל אותנו: בקבוצות הורים וכדו' חשוב לעודד לנהל שיח בריא ושקוף על מורכבויות שעולות בעקבות הפרסום, הדבר הכי לא נכון הוא להתעלם, לטמון את הראש/את המחשבות, אבל גם לא פחות טעות זה לתת לפחד ולבלבול לנהל אותנו.
2. לא לשלול את הסיפור אבל גם לא לעסוק בו: הכי קל לנו לברוח לעיסוק בנושא שאינו מעשי ולא מוביל אותנו לשום מקום, לא ניפול בזה, נעסוק במה שנוגע לחיים ולמשפחה שלנו להיות טובים יותר מוגנים יותר ונפש בריאה יותר.
3. שיח מוגנות עם הילדים: הכלי להגנה על הילדים, הוא שיח נכון ובריא איתם, על הזכויות שלהם, על מה נעים ומה לא נעים, על מקום פרטי ומרחב אישי, על רגשות טובים ורגשות לא טובים, סוד טוב וסוד רע, על החשיבות לשתף כשמשהו לא נעים. כמובן, השיח לא אמור לחשוף ילדים לתכנים שהם אינם אמורים לדעת ולהבין, הוא צריך להיות תואם גיל ותואם שיח סביבתי, המוגנות היא ההגנה וההתפתחות הטובה ביותר, למרחב ולזהות האישי של הילד בכל תחום מתחומי חייו.
4. להקשיב! כהורים, נלמד להקשיב לילדינו ברוב קשב, לחוש איתם את החוויות שלהם כשהם טובים, ולחוש מתי הם מתמודדים, ובמקרה כזה לנהל איתם שיח ממקום מיטיב ולא שופט, שיח בשפה, במקום ובהבנה שתואמת את הילדים, ולא חלילה שיח שמשקף פחדים/חרדות/דמיונות/חוויות/צלקות שלנו.
5. כהורים וכבוגרים עלינו ללמוד, לנהל שיח פתוח על מורכבויות, לנתח אותם, לפרק אותם לפרטים ולחשוב עליהם, וכן, לפעמים להישאר בשאלות פתוחות שדורשות מענה, מחשבה, זמן עיבוד וכו'.
ובכל מקרה של שאלה שדורשת תשובה מעשית, לא להסס, אפשר ורצוי להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר ויש לו ניסיון בתחום הספציפי.
6. והכי חשוב: שמחה ושלוות חיים העולם הוא טוב לנו, הוא מקום חיובי ושמח, טוב שיש לנו הזדמנויות ללבן וללמוד איך להתנהל נכון בעולם ולהתרחק מהסכנות שבו, בין אם זה אנשים לא חיוביים ובין אם זה כל סכנה אחרת כמו כביש, שריפה וכדו'. הזהירות אינה פחד אלא שמחה, מוגנות, חיים!
מוגש כשירות ע"י 'חומות הקהילה'
02-5420666
עמותת חומות הקהילה פועלת לצד אנשי מקצוע ובהנחיית רבנים גדולים שליט"א וכן גם הנכתב לעיל נכתב באישורם ועידודם

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

14 תגובות

  1. לבתיה,
    אשמח שתציגי, כמובן רק ברמזים ובלי פירוט מיותר את הידוע לך מ"כלי ראשון", על מעשיו של ה"חשוד". אי אפשר לכתוב – כן הוא עשה מעשים – בלי להביא הוכחות ומקורות. על כל אחד ואחת אפשר לכתוב מה שרוצים, השאלה האם זה עומד בקריטריונים של ה"חפץ חיים"???
    בלי זה, אפשר להפיץ שמועות על כל אחד בעולם ללא כל בעיה. (אלא, אם אנשים יפחדו שיתבעו על הוצאת דיבה… כי כנראה משמיים – הם לא מפחדים…)

  2. כדאי מאוד שתבדקו לפני שאתם כותבים. א. הסופר הנ"ל עשה בדיקת פוליגרף ויצא דובר אמת שלא היו דברים מעולם ב. כל הסיפור זה כתבה בעיתון חילוני אף אחת לא פנתה למשטרה משום שלפני כמה שנים המשטרה חקרה ונסגר מחוסר ראיות. ג. העיתונאי שעשה את התחקיר יש לו אבא שהיה כותב בעיתון חרדי והסופר הנ"ל היה מאלה שדאגו לפטר את האבא של העיתונאי. ד. ידוע לי שבימים הקרובים אותו סופר יגיש תביעת דיבה נגד העיתון והעיתונאי שפרסמו דברים שלא היו ולא נבראו

  3. די לנחיתות המגזרית
    בכל מקום ובכל מגזר ישנם סיפורים רבים ומצמררים.
    מחפשים אותנו. מנסים לזעזע את העולם שלנו. שנפסיק לתת אמון באנשי חינוך ובכלל.
    התורה למדה אותנו כלל "כבדהו וחשדהו"
    ולא כתבה של יוצאת בשאלה תגרום לנו לשאלות באמונה.
    ואף תחקיר של יוצא בשאלה לא יערער אותנו מבפנים
    אנחנו קיימים חזקים. יודעים שיש צבועים.
    אין שום חידוש גם במוגנות לכל מי שנזהר בהלכות צניעות פשוטות.

  4. תודה על המאמר, עוזר קצת בסערת הרגשות..
    סופר ומחנך שכל כך כולם העריצו , כולל מסורתיים, דתיים, וחרדים
    זהו משבר אמון נוראי,
    וחילול ה' גדול
    כואב ממש.
    הלואי ונתבדה.

  5. תודה על כתבה ענינית ומעשית.. האמת שכל השבת האחרונה אני מסתובבת עם מועקה ותחושות מבולבלות…. והכתבה הזאת ממש היתה במקום…. ועזרה לי מאד.. תודה רבה!!!!!

    1. חובתנו כהןרים ללמד את הילדים "מוגנות" .
      אצל שומרי תורה ומצוות הנושא הזה גורם למבוכה וגליה סברסוב הרימה את הכפפה ומגישה את הנושא בצורה מקצועית ויפה לדעתי זה קורס חובה שכל הורה חיב ללמוד.
      קניתי את הקורס הזה מגליה סברסוב אפשר לעקוב אחרי הפוסטים שלה כאן באתר וליצור איתה קשר ממולץ בחום!!

    1. גם אני לא ידעתי אבל עכשיו אני כבר יודעת…
      מדובר באיש חינוך ידוע שרבים העריצו אותו שיש עליו תחקיר בעיתון חילוני עם עדויות שחטא ועשה דברים שאסור.
      אני לא מאמינה לזה כי זה ברור שלאיש שונאים רבים בגלל ההצלחה שלו (ואין שום קושי להפליל גבר במדינה הזו) וכן העדויות באות ממקורות לא אמינים.
      הוא יצא דובר אמת בפוליגרף.
      בהתחלה כעסתי שהעלו את זה כאן אבל עכשיו אני מבינה מה מבדיל בין מי ששמעה את השמועות לבין מי שרק בגלל הכתבות פה נודע לה, מקום המגורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.