מי ששכחה לומר על הניסים…
בימי החנוכה אומרים 'על הניסים' בכל התפילות: שחרית, מוסף (בשבת ובראש־חודש), מנחה וערבית; וכן בברכת־המזון. מקום האמירה בברכות ההודאה: 'מודים' ו'נודה לך', מפני שענינם של ימי החנוכה – כמו ענינהּ של אמירה זו – הוא הודאה על הניסים שנעשו עמנו בימים ההם.
ומי ששכח לומר על הניסים אינו צריך לשוב ולהתפלל או לברך, אך אם הבחין בכך קודם שאמר את שם השם בסיום ברכת מודים, או נודה לך, ישוב לומר על הניסים במקומו הראוי; ואם הבחין בכך לאחר שסיים את הברכה, יאמר בסיום התפילה – לפני "יהיו לרצון…" (לאחר 'אלוקי נצור' – שולחן שלמה והגרי"ש אלישיב) – או בסיום ברכת־המזון – לפני "הרחמן הוא יזכנו…" – נוסח זה: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול…", והגר"ח קניבסקי כתב שיש לנהוג כן אף בשבת. ומי שטעה ואמר על הניסים בברכת 'רצה' (כדרך שאומרים בה 'יעלה ויבוא') אין זה נחשב ל'הפסק' בתפילה, אולם אם הבחין בטעותו טרם שסיים ברכת מודים – כתב החיד"א שיאמר על הניסים שנית, במקום הנכון, וכן הורו הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי.
מדוע קוראים הלל שלם בחנוכה?
שלשה טעמים: האחד – שכל יום משמונת הימים נחשב כנס נוסף, שראוי לומר עליו הלל בפני עצמו; השני – שלמנהג 'המהדרין מן המהדרין', שהוא מנהגנו כיום, חלוקים הימים במספר הנרות, ובכך דומה חנוכה לחג הסוכות, שאומרים בו הלל השלם בכל הימים מפני שמספרי קרבנותיהם שונה זה מזה; והשלישי – שבחנוכת חומת ירושלים בימי עזרא הסופר אמרו הלל בעת הקרבת הקרבנות, ויש להניח שבדומה לכך אמר כל אחד מהנשיאים הלל השלם בעת הקרבת קרבנותיו בחנוכת המזבח, וכיון שבכל יום מימי החנוכה אנו קוראים בתורה את פרטי קרבנותיו של אחד מהנשיאים, אנו אומרים גם הלל השלם, מעין אמירתו על־ידי הנשיא.
מה אסור לנשים לעשות בזמן שהנרות דולקים?
ימי החנוכה מותרים בעשיית מלאכה, והנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה במשך כמחצית השעה מעת שהודלקו הנרות בביתן, לאות היכר שאסור להשתמש לאור הנרות, ואין להקל בכך; ודוקא נשים, לפי שתחילת נס התשועה מידי היוונים היה על ידי אשה, אך ישנם מקומות שגם האנשים מחמירים בדבר. והפוסקים דנים אילו מלאכות כלולות במנהג זה: לדעת הגר"ש ואזנר לא נהגו כן אלא בתפירה וכיוצא בה, ולא בבישול ואפיה, והוסיף שיש להמנע ממלאכה שיש בה עמל, כגון שטיפת רצפה, וכן שטיפת כלים כאשר יש בה טורח רב; וכעין זה דעת הגר"ח קניבסקי והגר"נ קרליץ. אכן, לדעת הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג כל מלאכה שיש בה היסח הדעת כלולה במנהג זה, ולכן אין להתעסק גם בבישול, אפיה, עריכת קניות במכולת ועוד, ואף כיבוס במכונת־כביסה בכלל המנהג; וכן הובא בשם הגרי"י פישר, שמנהג ירושלים שלא לעסוק אף בבישול ואפיה, וכך נהגו הנשים בבית הגרש"ז אויערבך (למעט בישול ואפיה לצורך אותה שעה). והוסיף הגרי"ש אלישיב שבעת הצורך פעמים שניתן להקל, כיון שמנהג־איסור זה אינו חמור כל כך, ועוד הוסיף שבמקומותינו אין האנשים נוהגים מנהג זה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
