אתי רוזנצווייג עם 10 כלים מעשיים: אם לא נעביר מסרים בדלת הקדמית הרעלים באויר יקדימו אותנו

שיתוף ב email
שיתוף ב print

הורים ואנשי מקצוע יקרים,  יש קונצנזוס להמשיך את השתיקה, כרגיל גם אני בעד טאבו, אך לא כשמדובר בחיים.

לפני הכול, חלילה לי מלדון, לשפוט, לנקוט צד או להביע דעה. אין לי כלים, מושג, יכולת ורצון.

אני מתייחסת לתמות כלליות העולות בעקבות הסיפור כהזדמנות ללבן ולעבד נושאים שהגיעו בפתע לפתחנו, כהמשך לעשייתי בתחום המוגנות. בתפילה שיהיה לתועלת.

ב"ה שאנו מגיבים בסערת רגשות, הצפה ותנודתיות בין הימנעות מלדבר לבין כפית החזרה המחייבת אותנו לדבר שוב ושוב. זה חלק מהקושי של הנפש להכיל מורכבויות וניגודים כל כך סותרים, כל כך מבלבלים, כל כך מבהילים.

לפני שלושה חודשים אבדתי בפתאומיות את אבי, הרב אדר"ת זצ"ל, בתאונת קורקינט מחרידה ומיידית. בחודשיים הראשונים, עוד חיפשתי אותו, באופן קבוע, "בצומת שלנו": רחוב רבי עקיבא- הרב קוק. הנפש, שיש לה את הקצב ומנגנוני ההגנה שלה, צפתה לו שיבוא הביתה וידפוק על הדלת ויגיד, סתם עבדתי עליכם. כי כשיש טראומה פתאומית כל כך וקושי להכיל את המכלול, צריך סבלנות, אמונה בתהליך ונתיבים לריפוי.

הנפש, יכולה להכיל טרגדיות קשות כמו מחלות, וגם תאונות דרכים פתאומיות, אפילו לאבא אהוב ובריא כ"כ שרק ליווה את אמא לעבודה. אך לא מעיוותים וסיפורים שכאלו. ואגב, גם כשמדובר בסיפורים ורכילויות על כך [כי זה לא הדבר, אלא מה שמדברים ומתעורר בעקבותיו, ומתוך זה אני כותבת].

וכשחוויות מאירוע כזה [גם אם לא היה, אלא בעצם הדיבור על כך] מגיעים לילדנו לא בדלת הקדמית, אלא כהצפה של רעלים באטמוספירה

אני לא מוכנה שנשתוק. כי אז, אנו מייצרים נזקים בנפשם הרכה והמבולבלת, גם ככה.

אז- לפני מה עושים ברמה הקונקרטית, אתם כבר מכירים את הגישה שלי כחיבור לשפת הלב- שפת הנשמה. ולכן,

א.  תתחברו לעצמכם, תנשמו, תסערו, תכתבו לעצמכם, תקראו, תדסקסו ותגיעו אתם רגועים, מחוברים [לא מנותקים ולא אדישים, וכמובן לא מרכלים או משתפים בפרטים שהם לא יודעים], ומסוגלים להכיל את כל מה שיעלה.

מותר ומומלץ להיות עצובים. אני עצובה שאמון,  שהוא אבן הבניה בחינוך – מתנפץ כדורלקס לרסיסים, אני עצובה שיש טרגדיות כאלו, ואולי כתיקון, שיחה עם עצמנו ועם ילדנו תוכל להוות ראשית תהליך בניה.

ב. תבדקו מה הילדים יודעים, מרגישים, חושבים, מבקשים.

מה הם שמעו בגרסאות החברים המתגלגלות עם ריבית והצמדה

ומה, אם בכלל, המחנכים דברו איתם.

בכל אירוע, יהיו מגוון קולות שונים ולעיתים מקוטבים. תקשיבו לכולם ותכבדו, אל תנסו לכפות את דעתכם, הדגישו את אופן הדיבור שאמור להיות מכבד, נקי, נעים ולא שיפוטי. המטרה היא לעבד ביחד, לחוש מוכלות, הגנה ובכך לבנות את האמון שקרס.

ג. אנו לא דנים אנשים. כיהודים, אנו מצווים לקיים את התורה ומצוותיה ויודעים כי ככל שהאדם גדול יותר- יצרו גדול ממנו. ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. לילדי, אמרתי שאין אדמו"ר, ראש ישיבה, צדיק וקדוש, שאין לו יצר הרע. לכולנו יש. אנו לא בודקים את היהדות דרך האנשים המקיימים אותה. גם אני כהורה, לא זוכה לקיים הכול כמו שצריך. סבא שלנו באמת התכונן כל חייו ושב יום לפני מותו, אך הוא היה מיחידי סגולה [אולי לכן הוא כבר לא פה☹] מסר זה אני בעיקר מעבירה למתבגרים, ע"מ שלא יקחו דוגמה אישית ושיפוטית מבנ"א שלעיתים מאכזבים ועלולים להוות דוגמה מעוותת ואז עלולה להרוס את כל האמון [בהכללה שמאפיינת מתבגרים].

זו גם הזדמנות לחדד כי אנו בעולם השקר ואין לנו כלים לדעת, לשפוט וגם לא צורך להתעסק עם זה. אנו אמורים לעשות את ההשתדלות והעבודה שלנו.

ד. רוב האנשים בעולם טובים ותקינים. לא כל מי שנראה רב, צדיק, רופא, עו"ד וטוב לב, הוא כזה. דגש על עזור לי להישמר מאוהבי כי משונאי אשמח כבר בעצמי, קריטי בנושא המוגנות – המדריך מצורף כמתנת חינם לריענון.

ה. ה' נתן לנו את המתנה הטובה ביותר שאפשרית לנפש האדם: מתנת התשובה ולא רק בחודש אלול….כשאנו נופלים, יש לנו מוצא, יש לנו כיוון, יש לנו תמיד אפשרות לייצר אור. שבע יפול צדיק וקם וגם שבעת אלפים, העיקר שיקום. ואם ישוב יכפר לו. אמת – כי אתה יודע יצרם.

נכון, זו דרך, זה תהליך, יש בושות, צריך זמן, יש נזקים, זה לא קל, אבל אין קיצורי דרך, על מה שעשינו אנו חייבים לשלם. ואם ה' מוכן, תמיד, לקבל אותנו, בואו נקבל את עצמנו עם המגרעות ונעשה את העבודה שלנו. כי אין דרך אחרת. פעם הגיע לר' חיים גריינמן זצ"ל יהודי שקץ בחייו, ושטח את רצונו ולבטיו לסיים את חייו כי כאן רע לו כ"כ. ר' חיים ענה לו ומי מבטיח לך ששם יהיה לך טוב יותר??? אנו שמאמינים בעולם הנצח, בטוחים כי רגע של תשובה, חיים עם משמעות, קיום מצוות, מקיים עולם מלא, גם אם לא קל.

ו. אנו ההורים תמיד נהיה לצידכם – בכל בעיה בין אם אתם נפגעים ובין אם אתם פוגעים-

בואו, שתפו אותנו, ביחד ובאהבה נעזור לכם.

ילד שגדל באווירה מקבלת, אוהבת, מעריכה ומאמינה, יבוא, ישתף גם אם הוא, חלילה פגע וגם אם הוא חלילה, נפגע. תקשורת פתוחה, ישירה, מכבדת ומכילה, עומדת בשעת משבר ומסייעת עד מאוד. בואו נעבוד על הקשרים האלו מעכשיו.

ז. זיהוי מערכות יחסים הרסניות ופוגעניות – כל ילד, נער ומתבגר [לשון נקבה וזכר זהים] אמורים

לזהות ולהצטייד בארגז כלים. זו האחריות שלכם לצייד אותם בכאלו.

ח. לכל בעיה יש כמה פתרונות – גם כשראה שאין מוצא, והשמים עוטי ערפל ואימה, תמיד יש אופק. נכון, לפעמים זה אתגר לזהות אותו, לפעמים זה מתיש וסיזיפי להסיט את העננים, אך מוות הוא לא פתרון, הוא יצירת בעיות חדשות. מסר זה, שלכל בעיה כמה פתרונות, מיועד לתרגול עם ילדים מגיל צעיר, אך ביחס לחיים, חשוב לחדד זאת עם מתבגרים שהם כ"כ רגישים, נעים בין מצבי רוח קיצוניים, חווים רגשות בעוצמה, וגם עלולים לקחת דוגמה אישית ממודל שהיה עבורם דמות משמעותית.

ט. החיים מראים לנו כי להכיל זרועות תמנון של גם וגם וגם זה לא פשוט בכלל אבל, וגם בזה אנו מאמינים, כי הנותן שלג כצמר, מדייק את הכוחות שלנו בהתאם למשימה הנדרשת מאיתנו להתמודד. אנו עם כוחות גוף ונפש להכיל גם את מה שקרה, ויודעים כי הכול מושגח בהשגחה פרטית ובכך, מגדלים ומשתמשים בצמר ע"פ כמות השלג.

י. ברגע שנעשה, נדבר, ננשום ונכאב, תחושת הביחד, השליטה, העשיה, תחזור אלינו ובס"ד נרגיש טוב יותר.

בואו נתפלל לס"ד מרובה, ימים ולילות שקטים ורגועים, נחת ועשיה מדויקת וטובה.

אתם מוזמנים לכתוב לי, לשאול ולהגיב

שלכם, עם כל הלב, המורכב

אתי

לחצי כאן להורדת קובץ פי די אף  מדריך מוגנות – אתי רוזנצוויג לחצי כאן

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

17 תגובות

  1. וואו
    מאמר מרגש ומדהים
    אני חושבת באמת שהמסר הברור ביותר הנושא הזה
    היא שאין אפשרות לברוח מה'
    וגם החיזוק בעובדה
    שכמה צריך להישמר בנושא.
    וכל ההיתרים שנעשו בציבור שלנו לדבר עם נשים
    כי אתה שדכן או יועץ או כל דבר אחר
    הם פסולים
    צריך לזכור שהרבנים הגדולים
    לא קיבלו נשים
    ואם קבלו זה ביחד עם הבעל או עוד גברים בחדר
    כי לאף אחד אין היתר מיוחד
    ואין אפוטרופוס

    מדהים שמרגישים את החיזוק אצל הגברים.

    הלוואי שנשמע רק בשורות טובות

    1. את צודקת שיש לו משפחה וממש כואב הלב עליהם. הם באמת לא אשמים. אבל יחד עם זאת קרה כאן משהו חריג בנוראיותו! בכל קנה מידה! ופשוט חייבים להציף את הענין גם כדי לתת חיבוק ענק לכל הקרבנות היקרים והתמימים וגם כדי למנוע את המקרה הבא! תביני שאם תהיה שתיקה , אלה שעדיין עושים מעשים כאלו או שחושבים לעשות…ימשיכו להתעלל בבנות ישראל ובילדי ישראל! אבל כשהם רואים שיש רעש ובאלאגן גדול הם יחשבו פעמיים…ואלו שיש להם בעיה בנושא יטפלו בעצמם במקום "לטפל" בציבור היקר שלנו.
      עצוב…אבל אין ברירה. חייבים לדבר על זה!

  2. אנחנו צריכים לתפוס את עצמינו חזק לשמוע את דעת התורה ולא לשמוע בכלל את התקשורת החילונית
    ולהיזהר לא לטמא את אזנינו בסיפורים על מעשיו, כי אח"כ לנקות את הזהמה, יקח לנו כמה שנים אם בכלל
    ולכן יש לחפש רבנים שמדברים בנושא ומהם להבין ולהוקיע את הרשע הזה
    כדוגמת הרב ירחי, הרב שמואל אליהו הרב ראובן נקר
    תחפשו בגוגל הרב שמואל אליהו ולדר יוטיוב
    הרב ירחי ולדר יוטיוב
    וכו'
    וככה נשאב את המקורות שלנו רק ממקומות טהורים ולא נטמא מהפרשה המזוהמת הזו
    ה' יעזור שנשאר עם לב טהור ולא נזדהם, אוי

  3. תודה אתי.
    אצלי הבעיה היא לא מול הילדים אלא מול עצמי. אני קוראת באובססיביות כל מאמר בנושא וסוף סוף מצאתי משהו שמדבר אלי.
    (למדתי אצלך בקורס, לא משנה באיזה סמינר ואני ממש יכולה לשמוע אותך אומרת את הדברים. כיף לראות שהחשיבה הישרה והאמיתית שלך נשארה אותו דבר)
    תמשיכי לעשות טוב לבנות ישראל וה' יאמר לצרותינו די כי באמת אבל באמת א"א לסבול עוד דברים כאלה ודומים להם

  4. מול הילדים – ב"ה הכל עבר חלק, עם הגדולים חיזקתי את נושא המוגנות .
    אני מרגישה שהקושי הגדול הוא דווקא- שלי! יואואוווווו, אני נהנתי ועדיין נהנת מכל סיפור/ מאמר/ תובנה שלו וההלם ואפילו הכאב שלי גדול.
    אני למדתי לא למחוק אנשים אפילו שנפלו! כי לכל אחד זה יכול לקרות! כך אמר אחד מהגדולים!
    השבת ישבתי על אחד המאמרים שלו באחד העיתונים המכובדים, כל מילה שם פנינה!אין מה להגיד!
    מעניין לשאול- מה אתם עושים עם הספרים שלו בבית? משאירים/מוצאים/מחביאים /ממשיכים לקרא כאילו לא קרה כלום?

    1. הבן אדם היה צבוע ממדרגה ראשונה
      מבחינתי זה כמו שהיטלר יכתוב מאמר חכם, באמת
      אין לי שום ספר שלו בבית, אבל הייתי קוראת את כל הספרים שלו בבחרותי, ואם היה לי עכשיו ספר שלו בבית
      לא הייתי מסתפקת בלזרוק לפח, הייתי נותנת לכל הילדים לקרוע אותו לחתיכות וקורעת איתם ביחד.
      אין מה לקבל ממנו אפילו גרגיר של משפט
      רשע וצבוע, בגלל שהוא היה כל כך צבוע, אנחנו לא מסוגלים להאמין שהוא באמת בפנימיות היה שחור משחור, ולכן קשה לנו להתנתק מהדברים ה"טובים" שעשה.
      כל מה שעשה הגיע מהאישיות האפילה שלו, ואין מה לקחת ממנו נקודת תובנה!
      אני מתפללת לה' שנצליח לנקות את כל הזיהום שהוא הכניס בספרות החרדית כבר שלושים שנה, זה הולך להיות לא קל

      1. אני לא בטוחה שאת צודקת.
        זה שפנימיותו כנראה היתה רקובה ( אין עשן בלי אש)
        ספריו מצוינים מה לעשות?
        יש כזה דבר תוכו אכל קליפתו זרק….

    2. זה לא נפלו. זה הרבה יותר מנפילה.
      את הספרים שלו אין לקרוא כי מי שקורה מתחבר עם הדמות, זה משפיע על הנפש. ומעביר לילד מסר שמול אנשים מפורסמים וחזקים לא יאמינו לו, עובדה שההורים שלו עדיין לא זרקו את הספרים של וולדר. כלומר שלאנשים כמו מלמד או רב או מורה יש חסינות ואז הילד הנפגע לא יפנה להורים שלו ולא ישתף אותם לעולם כי המסר עובר בצורה ברורה, שזה נסלח והכל עובר לסדר היום כרגיל ומותר לטעות והנאשמים הקורבנות הם הלא בסדר כבר מאז המקרה שלו 2 בחורות ניסו לבצע התאבדות ועוד אחת שהצליחה לצערנו.

  5. אחד המאמרים הכי טובים שקראתי בעניין
    לא מעצים את זה יותר מדי, אבל גם לא מטאטא מתחת לשטיח
    שתמיד תהיה לנו ברכה בחינוך ילדינו!
    תודה לך!

  6. תודה על הכתבה המחכימה ותודה שכתבת את זה: תכתבו לעצמכם תפרקו
    אז זה מה שעשיתי בגלל סערת הרגשות בה אני נמצאת מסיפור זה
    קשה לי לא לשתף את קשקושי על הדף אז קבלו:
    זה לא עלה בדעתי בחלומות השחורים ביותר לא חלמתי, זה קורע את דרכי ההגיון
    ומעבר לכל דמיון, זה מעצבן כ"כ שזה אמיתי, זה עושה חשק לטפל באמת ולשנות אותה, כדי שהסיפור הזה לא יקבל את הנוכחות הנוראה שיש לו, זה עושה חשק לאסוף את כל הצפרדעים שנולדו, לקבור אותם שיפסיקו לקרקר, אבל ככל שמרביצים לצפרדע הגדולה כדי לקבור אותה, ככה נוצרים עוד אלפי צפרדעים והם מקרקרות בעוז, בבטן של כל תושבי בני ברק והם גם ממשיכות לכבוש כל חלקה טובה ברחבי הציבור הטוב שלנו, האמת עולה ומתנשאת לגובה רב, אם בתחילה ראיתי אותה בקטן ושחור, עכשיו היא כבר ענקית ולבנה, היא צחה כשלג, אין בה מום, היא אמיתית מידי, אין איך להחביא אותה, אי אפשר לטפל בה, היא בשמיים ואני בארץ, כבר לא צריך צפרדעים מקרקרות, לא צריך להרביץ לאף אחד, השלווה חוזרת והאמת עוטפת, היא כבר לא מפחידה ולא מעצבנת, ככה זה אמת, חייבים להשלים איתה, חייבים לא לפחד ממנה, ואת האמת – אין שמחה כמו לדעת אותה.
    מלך מלכי המלכים, תודה שפרסת אותה עלינו, תודה שהכנסת בתוכינו שוב את האמת, שנדע שאין משחקים עם התורה שלך, שמי שמפטפט בחנפנות עם נשים על גלי הרדיו, זלזל במה שכתוב שאין אפוטרופוס לעריות – התגלה במערומיו, חשב להנחיל לכולם שאנחנו מעל האמת הזו, תודה שחיזקת בנו את הידיעה שהיצר משתולל וצריך להיזהר ממנו, שלא נסמוך על עצמינו להזיז הלכות מהתורה שלך כאילו שהם לא קשורות לדור שלנו.
    תעזור לנו לקדם את העולם לתיקון שלו ולבואך במהרה בקרוב ותציל את בניך שלא יפגעו ע"י דורסים אכזריים יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.