לא יכרע ולא ישתחווה/מירב סבר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אף אחד לא נתן לו סיכוי. הפרשנים המלומדים שבאולפנים הצהירו בחשיבות שפוטין יכבוש את אוקראינה תוך מספר שעות עם יד קשורה מאחורי הגב. צחקו על הנשיא הצנום, היהודי, קומיקאי בעברו, ללא ניסיון מדיני, צבאי או בכלל שירות צבאי משמעותי.
אף אחת ממדינות המערב לא הסכימה לחמש את אוקראינה ולהעניק לנשיא שלה הגנה ותקווה. ואז קרה דבר מדהים. הרוסים החלו לספוג אבדות. האוקראינים השיבו מלחמה שערה והצליחו לפגוע בדוב הרוסי למרות שהם נחותים ממנו בכל פרמטר. מספרית וצבאית. ואז התרחש פלא נוסף, מדינות המערב שניתקו לנשיא אוקראינה זלנסקי את הטלפון בפרצוף והשאירו אותו להתמודד לבד מול הענק הרוסי, החלו להירתם, לשלוח תחמושת ולסגור את השמיים עבור רוסייה
ואפשר ללמוד כמה דברים מהאש האיומה שמשתוללת במזרח אירופה. פוטין נלחם כדי שיהיה לו עוד אדמה, האוקראינים נלחמו על עצמאות. על בית. אין להם מה להפסיד. אין להם ארץ אחרת, אז גם אם אדמתם בוערת הם ייתנו את טיפת דמם האחרונה.
הדבר השני שאנחנו למדים, הוא שדעת קהל עובדת. כשמדינות העולם חשבו שזלנסקי יובס בשניות, הם הפנו לו את גבם, אך כשהוא לא נמלט להציל את עצמו, והפגין מנהיגות, פתאום כולם רוצים להיות חלק מהמאבק ההירואי הזה. כשפתאום יש הפגנות בכל מקום בקריאה לפעול ולהציל את העם האוקראיני- המנהיגים מתעוררים.
והמסר לחיים שלנו? תמיד כדאי להילחם עבור משהו משמעותי שטבוע באדם, בעצמות, בחלומות, מאשר דרישה חומרית לעוד ועוד בלי סיבה. והדבר השני? אל תקשיבי אף פעם לקולות שמזלזלים ביכולות שלך, שמנסים להקטין אותך, להרפות את ידייך. לכי עם החלומות שלך בכל הכוח, ותראי איך כל הספקנים פתאום מצטרפים.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.