יום שלישי

|

|

21/01/2025

לאישה החרדית

|

|

|

21/01/2025

|

יום שלישי

"יישר כוח' אחרון" ראיון מרגש עם אשת הרב דרוק שליט"א תלמידו חביבו של מרן זצ"ל

פורסם במגזין 'קטיפה' מבית 'יתד נאמן'

בימי ה'שבעה' הכואבים של כלל ישראל על הסלקותו של מרן שר התורה, מספרת הרבנית פנינה דרוק, אשת חבר לגאון רבי ישראל מאיר דרוק, ראש ישיבות 'תפארת ישראל' ותלמידו הקרוב של מרן הגר"ח, על ביקורי החג הקבועים של מרן שר התורה בביתם, הבשורה בלתי נתפסת והסיפורים  המרגשים שלהם הייתה עדה לאורך השנים| 

ומעת חסרנו כל אלה 

הכאב והאבל בלתי ניתנים לתיאור. יתומים היינו. עין במר תבכה. פנינו אל הרבנית פנינה דרוק, אשת ראש מוסדות "תפארת ישראל" הגאון רבי ישראל מאיר דרוק שליט"א, תלמידו הקרוב של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל כדי ללקוט פנינים ונקודות של אור ממי שזכו משך שנים ארוכות לדבוק ברב, לקרב אל קדושתו ולהיות קרובים אל המלכות, מאן מלכי רבנן. 

הרבנית מדברת אתנו כשהיא עדיין מתקשה לעכל את אשר קרה. השיחה מתנהלת תחת רישומה של הטלטלה האדירה שעברה על בעלה הרב ועליה. במוצאי שבת התמוטט בעלה הגרי"מ דרוק מעוצמת הכאב והשבר שעברו עליו עם הישמע דבר הבשורה הקשה והוא הובהל אל בית החולים. על אף ההלם הגדול נענית לנו הרבנית ובוררת מילים על מנת לנסות לשתף אותנו בתחושות ובאבל הכואב. 

תחילה, איך התקבלה הידיעה המרה בבית הרב והרבנית? איך אפשר לעכל ידיעה על רב הקרוב כאב? איך מתמודדים עם השבר הגדול?

"היינו באמצע סעודת פורים, בשיא השמחה, כשלפתע קיבל בעלי טלפון מבית הרב שמורו ורבו עובר כעת החייאה. מיד עצרנו את הסעודה והתחלנו כל המשפחה והמסובים לומר פרקי תהילים בבכיות עצומות. לאחר זמן קצר התקשרו מבית הרב לבשר שניצחו אראלים את המצוקים.

"ההלם והשוק היו נוראים, כל בני הבית פרצו בבכי מר. מרן שר התורה היה לא רק אבא, הוא היה הכל אצלנו בבית, הכל. אבא, רב, ומורה דרך. בכל עת, בעת שמחה וחלילה בעת צרה, הוא היה העוגן שלנו. עד לרגע זה אנחנו לא מעכלים את זה, אני אישית לא מעכלת את העובדה שזהו, התייתמנו כפשוטו, לא רק הדור התייתם, אנחנו באופן אישי התייתמנו. בעלי היה חנוק מדמעות ובקושי הצליח לעצור את הבכי לקראת שבת. במשך כל סעודות השבת היה בעלי מהורהר, חנוק ובצער גדול כשהוא ממש מתאמץ שלא לבכות בשבת קודש".

פורסם כי הרב זכה לבקר את מרן שר התורה בפורים האחרון. איך היה נראה אז מרן הגר"ח?

"למרות החולשה בה היה שרוי במעט מרן, לא עלה כלל בדעתו של בעלי הגאון שליט"א כי מדובר בשעותיו האחרונות של מרן. מדדי גופו של הרב היו תקינים, ואמנם הרב היה חלש אך לא משהו חריג שעורר דאגה בלבו של בעלי.

"האמת שכל העניין הזה הוא פלא, פלא ממש, בעלי בשנים האחרונות לא נהג להגיע ביום הפורים להגר"ח גם משום ריבוי התלמידים והמוסדות של בעלי, וגם העומס שנוצר בבית הרב בימים הללו. השנה באורח פלא בעלי הודיע לי שהוא נוסע לרב. הוא נכנס לרב והרב ישן על הכיסא בחדרו, ובעלי יחד עם הנכד המסור רבי יעקב המתינו שהרב יתעורר על מנת לקבל ברכה. בדרך כלל בעלי שליט"א כשרואה שהרב נח הוא שב לאחוריו, אך הפעם הוא המתין זמן רב אך הרב עדיין נם את שנתו. בעלי ירד בצער למטה ובדיוק הגיע השליח עם משלוח המנות שיועד למרן שליט"א. בעלי עלה שוב לרב ובדיוק הרב התעורר. הנכד אמר למרן זצוק"ל כי הרב דרוק הביא לו 'משלוח מנות'. הרב הרים את עיניו וחייך ואמר בשמחה: 'יישר כוח', ובירך אותו. זו הייתה הפרידה האחרונה שלו מרבו הגדול. כנראה שנשמתו של בעלי שהייתה קשורה בנפש רבו הביאה אותו לבית ממנו ינק את חייו הרוחניים והגשמיים שעות ספורות לפני פטירת מרן זצוק"ל".

באלו הזדמנויות דובר בבית על מרן הגר"ח קניבסקי?

"כל הזמן! הגר"ח היה סובב אותנו כל שעות היממה, כל הישיבות והכוללים של בעלי נפתחו על ידו באופן ישיר וכל דבר התנהל על פי הוראתו הישירה. על כל דבר בעלי שאל מה רבי חיים אומר לעשות. טיפול רפואי או לא, לגשת לשידוך או לא, בעלי הלך אחריו בכל צעד ושעל בתמימות דעים גם כנגד כל הוראות הרופאים. גם כנגד כל העולם.

"בעלי הוא הראשון שהשאיר את ישיבתו פתוחה בתחילת הקורונה. כל דבר נעשה על פי הוראתו. בעלי תמיד היה אומר לי ומוכיח לי שמעולם הוא לא ראה נזק, היה אפשר לראות בלי סוף כמה עיניו של מרן צופיות למרחוק היו. אני אישית הייתי עדה לדברים של רוח הקודש מבהילה שיצאה מפי גרונו של מרן הגר"ח".

כידוע זכיתם שמרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ביקר בבית הרב והרבנית פעמיים בשנה. אלו זיכרונות נותרו לרבנית מכך?

"אכן. למעלה מעשור זכינו לארח בביתנו את מרן הגר"ח פעמיים ולפעמים שלושה פעמים בשנה בכל חג וחג. (לאחר חג השבועות היה עולה בימי ההשלמה, פעמיים הגיע מרן לישיבות של בעלי הנמצאים בבית היתומים דיסקין גבעת שאול, בשאר הפעמים הגיע לביתינו למעט מקרה או שנים שלא עלה כלל לירושלים). 

ההתרגשות בבית הייתה בשיא שלא ניתנים לתיאור בכתב. כבר שבוע לפני מועד ההגעה התחלנו בהכנות, הייתי מנקה את הבית עשר פעמים מברישה את החלונות כיאה וכיאות לכבוד התורה, בלילה שלפני הביקור כמעט ולא הצלחתי לנשום מרוב בתרגשות, הייתי בסערת רגשות בכל ביקור מחדש. ההבנה שאדם ענק מגיע מרום גדלותו לבקר את תלמידו הקרוב היית הרגשה מרוממת לעין ערוך, מבחינתי זו הייתה גם דרך של גדול הדור להראות לי ולבני הבית את ההערכה שלו לבעלי. בני הבית של הרב היו אומרים שהרב תמיד אצלינו בבית מגיע עם שמחה מיוחדת, אני זוכרת שבאחד הביקורים שמעתי את מרן הגר"ח אומר לבעלי כשהוא התיישב לידו בלשון מליצה: "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", כמובן שמרן זצוק"ל אמר את זה מתוך רצון לפרגן לבעלי אבל זה הראה לי את אהבה שהייתה בין רב לתלמיד הביקור הזה וכל ביקור וביקור הותירו בי רושם עז של מה הוא גדול בתורה באמת, "ומרוממתו ומגדלתו מעל כל המעשים"

האם הרבנית זוכרת סיפורי ישועות מברכות של הרב בביקורי חול המועד?

האמת שכבר בביקור הראשון שלו אצלנו היה מופת אישי ועצום. היה זה בדירה הקודמת שלנו בשכונת רוממה בירושלים לפני 21 שנה, כשישבנו שבעה על בני דובל'ה ז"ל שמרן זצוק"ל היה הסנדק שלו. דובל'ה נפטר שלושה חודשים לאחר הלידה במה שמכונה 'מוות עריסה'. בעת השבעה הגיע הרב לירושלים כדי לנחם אותנו, ואמר לנו שזכינו לגדל את הילד הזה שהוא היה ילד קדוש והגיע על תיקונו, ואפילו לא צריך לומר עליו קדיש או ללמוד משניות משום שהוא נמצא במקום הגבוה ביותר. לאחר השבעה בעלי ירד לבני ברק והרבנית יצאה לקראתו ואמרה לו "הרב דרוק, בשנה הבאה יהיו לך שני ילדים". שמע את זה מרן הגר"ח והפטיר לרבנית: "למה רק שתיים? למה לא יותר?" לאחר כמעט שנה נולדו לי שלישיה, שתי בנות ובן, שהיום הם בני 20 בלע"ה. כשבעלי ירד לרשב"ם לבשר את הבשורה על הלידה אמר לו הרב בענוותנותו שכתוב בירושלמי תרי נשי כחד גברא אז רק הברכה של הרבנית התקיימה כי זה נחשב לתאומים.

סיפור נוסף היה בשנה השנייה לביקור, בחול המועד סוכות. הגיעו אז כל בני משפחתנו המורחבת בהתרגשות לביתנו לקראת הביקור וכשהגיע הרב אמר לו בעלי שהם פה כמה אחים שיש להם בנות בשידוכים וכולם רוצים ברכה מהרב לזיווגים הגונים. הרב בירך אותם שלכולם יהיה 'בקרוב', ואכן כולן התארסו. ביתי הבכורה התארסה מיד בחנוכה וגם שתי בנות דודותיה תוך חודשים ספורים.

סיפור מיוחד היה באחד הביקורים כאשר אחד ממשתתפי השיעור לפנות בוקר אותו מוסר בעלי מידי יום ב'כותל המערבי' חלה ל"ע במחלה הנוראה, והגיע לבקש ברכה מהרב בעת הביקור. עוד לפני שהספיק לומר את צרתו בפני הרב, כבר הרב אמר לו: "תהיה לך אריכות ימים ושנים." האדם נעמד נפעם מול הברכה וכשבעלי הסביר לרב שהוא חולה בירך אותו הרב ברפו"ש. ואכן. אותו אדם החלים מהמחלה ברוך השם.

ועוד סיפורי ישועות להם הייתם עדים?

בעלי ראש הישיבה שליט"א היה אצל הרב זצ"ל בקשר צמוד למעלה מ-35 שנה, יש לו אוצר בלום של סיפורי מופת והנהגות נוראיות שזכה לשמוע ולראות אצל הרב זצ"ל. בעזרת השם עוד חזון למועד בו יזכו העולם לשמוע את הדברים, כאשר הם יעלו על הכתב.

הסיפור מאחורי התמונה

היה זה בשנת תשע"ז בין כסה לעשור, בישיבות של הגאון רבי ישראל מאיר דרוק התכוננו לקראת דינר ענק שהתקיים באולמי אווניו לאחר יום הכיפורים, הגרי"מ דרוק הגיע למעון קודשו של רבו הגר"ח זצוק"ל אך כיון שהרב לא חש באותו ערב בטוב הוא הלך לנוח במיטתו, כששמע הגר"ח שהרב דרוק בדלת ביקש להכניסו לחדר השינה וקיבלו במאור פנים ובירך את כל התורמים לקראת הדינר ואף הגיע בעצמו להשתתף בדינר

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין 'קטיפה' מבית 'יתד נאמן'  

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים