יש לי כדור קסם בשבילך/ גליה סברסוב

שיתוף ב email
שיתוף ב print

לו יהיה לך כדור קסם, כדור שיכול לרפא את כל סוגי הכאב, לפתור את כל סוג הבעיות.

זה היה יכול להיות כדור יעיל מאוד לאכזבות לאכזבות בזוגיות וקשיים בהורות ואתגרים בפוריות ובעיות בבריאות וקשיים בפרנסה ולתסכול בקשר עם ההורים ולכל דבר שלא הולך בחיים.

לא היית לוקחת את הכדור הזה?

לפני כמה שנים טובות אני בעצמי גיליתי את כדור הקסם הזו וראיתי איזה ניסים הוא חוללה בחיי ומאז אני מנסה לשכנע את האנשים סביבי לבלוע אותה.

ה כדור מחולק בחינם לגמרי וניתן בחינם לכל דורש, אבל בצורה קצת מוזרה, לא בצורה שרובנו התרגלנו לבלוע גלולות וכדורים ואולי בגלל הצורה המוזרה שלו, הכדור לא תמיד עוברת חלק בגרון לפעמים יש כאב קל בהתחלה שלוקחים אותה אבל תחושה אדירה מיד אחרי הבליעה.

כך היה גם עם אתי (38) שהסכימה לבלוע את הכדור.

את אתי פגשתי אחרי סבב ארוך של מטפלים, מאמנים ויועצים שבינתיים לא הצליחו לעזור לה, זאת אומרת אתי הגיעה אלי עם המון בשלות ונכונות.

אתי היתה עורכת דין מצליחה עם משרד משלה המתמחה בדיני תאגידים ונשואה לאליהו (40) קרוב ל-2 עשורים.

אליהו הוא אדם טוב, נחמד ואכפתי, יש רק בעיה אחת לאליהו- מאז החתונה הוא כמעט ולא מפרנס.

בהתחלה מיד לאחר שאליהו ואתי התחתנו אליהו היה חסר אחריות כלכלית: הוא היה יכול להתקשר מהפלאפון כשהיה בבית ולנהל שיחות ארוכות (למי שזוכרת זה עלה בזמנו קרוב לשקל לדקה), אם היה צריך להביא מסמכים ממקום העבודה או מהכולל בשביל לקבל הנחה בארנונה- אליהו לא הצליח לעשות את זה.

רוב חייו הוא היה "בין עבודות", מעין ביש מזל כזה.

וגם כהשצליח להתחיל לעבוד, לא היו משלמים לו וכל הזמן שסיפרו לו בובע מעשייס ש"הנה המשכורת הולכת להגיע", לקח קרוב לשנה עד שהוא קלט (אחרי ויכוחים עם אשתו) שלא הולכים לשלם לו, משכורת שהובטחה לו או שהבטיחו לו עבודה לפי שעות ובמשרה מלאה וכל הזמן היה אולי 1/4 משרה

אליהו פתח עסק- והעסק לא הלך, נכנס בשותפות עם שותף והשותף ברח. הם גרו במקום מרכזי מאוד עבור אחת החסידויות, ואתי היתה מציעה כל חג להשכיר את הדירה ואליהו דחה את ההצעות: "חבל, בואי נעשה חסד. ניתן בחינם". אם המנקה לא הגיע ואליהו שטף את כל הבניין בעצמו אתי ביקשה שיוריד את הסכום שהיו משלמים למנקה מהועד בית, אבל אליהו אמר: "שטויות, לא צריך להתחשבן".

בהתחלה אתי היתה נחמדה ומכילה אבל מהר מאוד כבר נגמרה לה הסבלנות והיא החלה לכעוס ולומר לו במילים חריפות: "אתה צריך להביא פרנסה הביתה, זה נמאס שאתה בכלל לא חושב איך לפרנס את הילדים!".

כשהיא ראתה שהכעס לא עובד היא התחילה סבב של יועצים ומטפלים- יועצת אחת יעצה לה להקפיד לכבד מאוד את בעלה, זה בהחלט שיפר את הקשר ביניהם אבל לא הביא את הפרנסה המיוחלת. יועצת אחרת יעצה לה להפריד חשבונות בנק ולתת לבעלה להתמודד עם המצב הכלכלי שלו-זה רק גרם לאליהו להסתובב עם נעליים קרועות וחולצות מלוכלכות, מה שרק גרם לאתי להתבייש בבעלה.

הכל אתי ניסתה.

0 תוצאות.

אתי הבינה בשלב כלשהו שיש לבעלה  איזושהי בעיה עמוקה יותר, שזה לא עניין של מוטיבציה בלבד וביקשה ממנו ללכת לטיפול בעניין הכספי אבל אליהו טען שאין לו שום בעיה והנה אוטוטו הכל מסתדר.

"הבעל חייב לפרנס את המשפחה שלו! איך הוא לא מבין את זה!" היה המשפט הכמעט ראשון הראשון שלה בפגישה איתי.

היה בה המון כעס ואפשר להבין אותה. בהחלט.

"אבל זה בעלך יקירתי. הוא לא מסוגל לפרנס", אמרתי לה.

ראיתי שהיא מהרהרת במשפט הזה והמשכתי. "לו היית יודעת שבעלך לעולם לא יפרנס אותך, היית נשארת איתו?" שאלתי אותה, "כל תשובה וכל בחירה היא לגיטימית. זה בסדר להתגרש וזה בסדר להישאר, רק לא מומלץ להישאר ולצפות מבעלך לעשות את מה שהוא לא מסוגל. את סובלת והוא סובל."

עם המשפט הזה שחררתי אותה לדרכה.

בשבוע שלאחר מכן פגשתי שוב את אתי, "חשבתי על זה הרבה. ואני חושבת שאני מעדיפה להישאר עם בעלי אפילו שהוא לא יפרנס. הוא אבא טוב, הוא עוזר לי בכל מיני דברים של המשרד, זה נחמד שאפשר להתייעץ איתו ואני לא רוצה כמובן לעבור את החיפושים של פרק ב'". ראיתי את השלווה נסוכה על פניה וידעתי שהדברים לא ישארו כפי שהיו.

אתי התמסרה לעבודה שלה במשרד שהלך ושגשג בזמן שבעלה היה עקרת בית במשרה מלאה והתמסר לטיפול בבית ובילדים.

כשהיא שחררה את הרעיון שאליהו צריך להביא את הפרנסה, היתה לה הרבה יותר פניות פיסית ונפשית להשקיע במשרד שלה ובתחום אותו אהבה יותר מכל.

"בעצם מי אמר שהבעל לא יכול להיות עקרת בית? איפה זה כתוב?" היא אמרה לי.

כעבור כמה חודשים נולדה לזוג תינוקת חדשה, הרכב הישן כבר לא הספיק לכולם והיה צורך ברכב חדש.

אתי, שהיתה גם אחרי לידה וגם עבדה קצת מהבית ביקשה מאליהו שיטפל בזה, אליהו, עשה שני טלפונים ואת הרכב הראשון שראה – קנה. עם התמימות האופיינית לו הוא הלך לבדיקת רכב במוסך שהציע בעל הרכב  וכמה שבועות אחרי הקניה הרכב התחיל להתפרק.

אליהו לקח את הרכב לבדיקה וגילה שהרכב עבר תאונה רצינית שהמוכר לא סיפה עליה ולמעשה הרכב כלל לא היה צריך להיות על הכביש כי נגרמו לו נזקים בלתי הפיכים.

הוא חזר אל בעליו המקוריים של הרכב ודרש את כספו בחזרה, הוא כמובן לא קיבל מענה.

פגשתי את שני בני הזוג, אתי לא כעסה. התמימות והפתיות שלו כבר לא הפעילו אותה, היא קיבלה את התכונות האלה ולקחה אחריות על הבחירות שלה בבעלה למרות חסרונותיו, אבל אליהו דווקא היה נראה מאוד לא מרוצה.

הוא היה נראה שבור, רצוץ, מתוסכל ובעיקר פגוע, לראשונה הוא קלט שאולי הוא קצת פראייר ולא יוצלח, כולם שמים לב לתכונה הזו שלו ומנצלים אותה.

אמרתי שלדעתי הוא 'תת משתכר' ולא הרחבתי, אם ירצה יפנה בעצמו לטיפול בנושא.

תקופה ארוכה לא פגשתי את אתי או את בעלה ולא שמעתי מהם, אבל כן ניחשתן נכון.

אחרי ההלם הזה אליהו פנה לטיפול ועבר תהליך על האמונות שלו על כסף, על היכולת לעמוד על שלו, לדרוש את מה שמגיע לו, לא לפחד להתעמת.

הפעם הבאה כשפגשתי את אתי היתה בגלל כעס חדש שבער בה: "בעלי מדי שקוע בעבודה ובקריירה", היא אמרה. לראשונה אחרי קרוב ל-20 שנות נישואים אליהו החל להשקיע בקריירה שלו ולהתפתח, ועכשיו התלונה שלה היתה כמו של רוב הנשים שבעלה נמצא יותר מדי שעות בעבודה.

טוב, תמיד יהיו תלונות, אבל אני בעיקר נפעמתי מניסי הגלולה.

גלולת הקבלה.

איך 20 שנות מאבקים, מניפולציות, דרישות ואיומים הצליחו לשנות את המצב שרק הקבלה הצליחה לשנות.

קבלה היא בהחלט לא דבר טריוואלי ולא קל, זו מיומנות ואומנות שצריך ללמוד לפתח- אבל הניסים והשלווה שהיא מביאה שווים כל הון שבעולם.

בימים הקרובים אני פותחת סדנא בזום לפיתוח מיומנויות הקבלה (בעלות סמלית)

ואני ממש מזמינה אותך לבדוק את הפרטים עליה כאן (או בקובץ המצורף)

למי שחסום לה יכולה לשלם דרך כאן:

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

4 תגובות

  1. נשמע שלאליהו יש הפרעת קשב.
    הוא צריך ריטלין ואימון לתפקוד תקין
    עם הפרעת קשב אצל מישהו שמתמחה בכך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.