אל תפספסי את הכאב הזה!

שיתוף ב email
שיתוף ב print

"אז מה זה תשעת הימים בשבילך?

לא נעים לומר, אבל בשבילי תשעת הימים הם בעיקר ערימות הכביסות (סביר ביום הראשון, בלתי נסבל בימים הרביעי ואילך), מתכונים מסובכים (לשבור את הראש מה יאכלו כולם שיכיל גם חלבון וגם ירק. עם פחמימה כולם מסודרים) ויאוש מראש ממלחמות על מקלחות.

יש שיגידו שבשבילן תשעת הימים זה דווקא סוג של חופשה (כאמור – אין כביסות, שיאכלו רק פחמימות ולא רבים על מקלחות)

אבל נדירות הנשים שבאמת מצליחות להרגיש שתשעת הימים אלו ימי אבלות על החורבן, ימי כאב וצער לאומי.

בדיוק כך בתשעה באב.

בואו נשים את הדברים על השולחן. קשה להתכחש לכך שרוב ההכנות לצום עוסקות בעיקר במה להכין לסעודה מפסקת, איך שותים מספיק מים, מה עושים עם הילדים כדי להעביר את הצום בקלות. ההכנות לא עוסקות בכאב על החורבן".

את הטקסט הזה שלחה לי חברה טובה שהוסיפה בסופו גם "תסבירי לי, איך מתאבלים על החורבן בתוך עומס היומיום?"

אז תשובה אין לי ויותר מכך, כשתוך כדי קריאת הטקסט הזה, אני מבינה שהוא נכתב עלי. בדיוק עלי. הרי גם אני כזו בדיוק.

ובכן, מה בכל זאת, הרי פטור בלי כלום אי אפשר ואם כבר העירו אותי לעניין אולי תפקידי הוא לחשוב?
אז הנה מה שהצלחתי להעלות בחכתי.

אבל על החורבן ברמה היומיומית – כמעט בלתי אפשרי. העומס והחיים מעייפים ומתישים, אבל אני חושבת שאני יכולה לקחת דקה אחת ופשוט לחכות באופן מעשי לגאולה. אז הכנתי לי רשימה של פעולות, יומיומית, גשמיות ופשוטות כאלה, שאפשר לעשות גם בלי הכנה רוחנית נאותה ומתאימות גם לתשעת הימים, שיוכיחו, גם לעצמי, שאני יודעת ובטוחה שהגאולה קרובה.

אחרי שהכנתי את הרשימה שלחתי לחברתי משתפת גם אתכן, אם תרצו לקחת השראה.
להחליט מה יהיה הבגד שאני אלבש לקראת בוא משיח (ולא, לא לתכנן על בגד 'לכשארזה', אלא לבגד שמתאים לי ממש עכשיו, הרי אני יודעת ובטוחה שהמשיח מגיע בקרוב ממש)
לתכנן איפה אארח את האורחים שיגיעו אלי לדירה בירושלים לקראת הרגל הראשון אחרי בניין המקדש או לחילופין לתפוס מקום לאירוח.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

2 תגובות

  1. זה לא נכון, זה לא האבל להכין בגדים ולתכנן אירוח בביאת המשיח.. אבל זה פשוט להתאבל, לפני הגאולה. שלב אחכ זה לקום ולהתעודד על ביאת המשיח….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.