מנהלים רבים טוענים שהעובדים שלהם מתלוננים על לחץ ועומס בעבודה שמכביד עליהם אך מנקודת מבטם הניהולית- טענתם מוגזמת.
לחץ הינו תחושה סובייקטיבית, כל עובד נלחץ מדברים שונים: אחד מריבוי משימות, השני מהתנהלות מול מנהלים בכירים, שלישי מתכתובת מיילים באנגלית וכו' וכו' כאשר עובד מתלונן על לחץ בעבודה – אנחנו לא יכולים להתווכח עם הרגש שלו כי בחוויה שלו הוא חווה סוג של עומס שמלחיץ אותו.
אבל כאשר לא מטפלים כראוי בלחץ הדבר עלול להוביל לשחיקה שבסופו של דבר פוגמת בתפקודי העובד.
במקרה שעובד מתלונן שוב ושוב על המנהל לנסות לבצע התאמה של –
- הארגון כלפי היחיד= לבצע שינויים שיסירו את מקור הלחץ בארגון
- היחיד כלפי הארגון =לעזור ליחיד להתמודד עם מקורות לחץ בארגון
כאשר העובד מגיע ומתלונן על מספר גורמים שמכניסים אותו למערבולת של לחץ אני ממליצה לשאול אותו ולהתעכב איתו על השאלה "כשאתה אומר לחץ – למה אתה מתכוון"?
כשעוזרים לו להתמקד – "מבין כל הדברים שמנית מה הכי גורם לך ללחץ?" זה גם מסייע לעובד בכיול העוצמות וגם בוויסות סערת הרגשות עוד לפני שהתחלנו לטפל בזה ולעזור לו נקודתית.
מדגישה שמאוד חשוב להתעניין בעולם הפנימי שלו, לגלות עניין אמיתי ולא רק להנהן עם הראש ולא להביט בו בעיניים שמשדרות סקפטיות וביקורתיות סמויה.
לפעמים עצם קיום השיחה מפחית את תחושת הלחץ. לאחר שהמנהל הקשיב לדבריו של העובד ממליצה למנהל להציג את העמדה שלו, איך הוא רואה את הדברים ולציין חד משמעית שהוא מכבד את דבריו ולא לבטל את עמדתו (זה רק יגביר את התנגדות) אלא לומר שמנקודת המבט שלי אני רואה את הדברים אחרת (ולפרט את דעתך המקצועית לפרטים).
בשלב הבא לומר בצורה ברורה כי הנך רוצה לסייע לו ולשאול 'מה יוכל לעזור לך?' או 'מה הצעד הבא שאתה מציע שיקדם אותנו אל המטרה?'
חשוב לתת לעובד להציע רעיונות ולצידם להציע פרקטיקות שונות להתמודדות עם לחץ, כגון קביעה ברורה של מטרות ויעדים בעבודה וקביעת לו"ז וגבול להשלמתה של המשימה. פירוק משימות גדלות למשימות קטנות וסיוע בתעדוף ביצוען. יצירת מסגרת ברורה המציגה דרישות ריאליות יש בכוחה להפחית את כל סוגי הלחץ התפקודי וסיום המשימה מעניק סיפוק ותחושת שליטה בעבודה.
לצד זאת, חשוב מאוד לברר האם ישנם גורמי לחץ 'מחוץ לעבודה' כמו למשל בעיה בריאותית שלו או של אחד היקרים לו, בעיות משפחתיות, מצב כלכלי וכו'.
לעיתים יש "תיק" בחייו האישיים של איש הצוות שלך שמכביד עליו בתפקוד השוטף – גם אם לא נוכל לסייע ישירות, אכפתיות ואנושיות עושים פלאים
3 פרקטיקות ניהוליוית ש'עובדות':
- כתיבה ככלי מפריד בין דעות/מחשבות לעובדות –
אחד האתגרים הגדולים ברגעי לחץ הוא העומס שנמצא בראש, שלרוב גורם ליציאה מפרופורציות והעצמת הבעיה. ברגע שכותבים את הדברים בשיחה משותפת – אפשר להתמקד בעובדות שבמציאות, לסנן חששות ו"העמסות יתר".
- אבחנה בין מה שתלוי בי/נמצא בשליטתי לבין מה שלא – לאחר שעשינו סדר על הכתב, חשוב לשים את הדגש על אותן נקודות שיש לנו יכולת השפעה עליהן ולכתוב את הפעולה הבאה שאני יכול לעשות כדי לקדם את הנושא.
- תיאום שיחת המשך – כדי שהשיחה תהיה אפקטיבית ותניב שינוי חיובי לאורך זמן, חשוב מאוד לתאם שיחת המשך כדי לבחון שוב את הדברים וללמוד מה עבד – ולהטמיע, מה פחות – ולתקן.
לסיכום – מציעה למנהל/ת להעלות באופן יזום את נושא העומס בעבודה בשיחות השבועיות באמצעות שאלות מבררות כדי לווסת בזמן אמת ולמנוע שחיקה.
שירה גמליאל (M.A)
מנכ"לית רזי שיח
מובילה מנהלים לייעול תהליכי עבודה
בניית סיסטמים ניהוליים והגדלת הכנסות
050-2506710
[email protected]
מזמינה אתכן להנות בקביעות מתכנים ניהוליים עדכניים,
מעניין אותך? לחצי כאן או באתר הבית
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
