קוראות יקרות
הסיפור 'ילדי הסירות' מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בתקופה החשוכה ביותר לעם היהודי, תקופת השואה.
ערב המלחמה ובשנים הראשונות לאחר תחילתה, עשרות אלפי היהודים שנמלטו מאירופה מצאו מקלט בשנחאי שבסין.
שני גיבורי הסיפור שלנו, אורות קטנים בתקופה כה חשוכה, הם ילדים צעירים בני 7 שיחד עם משפחתם מצאו דרך להימלט ולהינצל במדינת המזרח הרחוקה.
הסיפור מתאים לנשים מעל גיל 18
חנוכה, ירושלים תשפ"א
הללויה מעבירה את מגש לביבות הבטטה ליד שמאל, ובימין לוחצת על קומה 17 במעלית.
המגש לוהט והיא מנסה למצוא אחיזה נוחה יותר .
שמונה ורבע, היא מקדימה. ערב הלביבות המסורתי אצל סבא וסבתא מתחיל רק בשמונה וחצי ויש לה זמן להנות איתם בטרם תתחיל כל ההמולה.
המעלית מזנקת למעלה, החזית שלה שקופה וכל העיר במחול אורות נפרשת מולה.
סבא מנדי רצה את הקומה הגבוהה ביותר במגדל הזה ורכש את הדירה עוד לפני שנוצקו היסודות.
הללויה שמעה את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים ובכל זאת, שטף נוסטלגיה אופף אותה.
חנוכה זה החג שלהם.
היא נולדה בנר שמיני וכשהוריה העניקו לסבא וסבתא את הזכות לבחור לה את השם, הם ניחשו מה הם יבחרו.
"זה השיר שסבא שלך שר על גדות הנהר בשנחאי שביקש ממני לבוא לגור גם אני בירושלים", סבתא הייתה קורצת להם בחיבה ומחבקת את הללי בחום.
המעלית נעצרה חרישית ודלתותיה נעו חרש. שטיח חום שעיר בלע את צעדיה של הללויה והיא נאנחה לרווחה כשראתה את הדלתה כורעת תחת עומס קישוטי חנוכה שסבא מוריד כל שנה מלמעלה.
סביבונים מעץ עם פעמונים בתוכם שמצלצלים בכל פעם שעוד אורח נכנס, ונרות מהבהבים שמזכירים את מצוות החג.
הללי דפקה קלות ופתחה את הדלת לרווחה. מראה הסלון היה נהדר.
שולחן ערוך, עשרות נרות שעווה מטפטפים על פמוטות מפוזרים לאורך השולחן. צלחות וסכו"ם מנחושת ומפיות בד תואמות למפת קטיפה בצבע נחושת.
חנוכה זה החג האהוב על משפחתה ולא בכדי. בסוף הסעודה סבא יספר לקטנים את סיפור המכבים וימשיך לנס הצלתם של יהודי אירופה שברחו לסין.
או אז הוא יעלה את אריך חברו הטוב לשיחה משותפת ישראל- ארה"ב, לאחל לו יום הולדת חנוכה שמח, וכולם ישירו שירי הלל לבורא עולם.
הבית שקט, הלל תוהה איפה סבא וסבתא בשעה כזאת.
היא מניחה את מגש הלביבות שעדיין חם על הדלפק במטבח וצועדת בלאט לכיוון המרפסת.
החנוכייה שלהם מהבהבת על אדן החלון בתוך בית הזכוכית, חנוכייה שידעה ימי צער ובריחה, געגוע ומחבוא, ועכשיו ניצבת כאן, משקיפה אל נוף הר הבית ומאירה את הלב.
הנה סבא מנדי וסבתא אנה רכונים בריכוז על עיתון ענק שפרוש על ברכיהם, נראים נרגשים.
הללויה תוהה אם זה זמן מתאים להיכנס, היא רואה שסבתא מוחה דמעה והזרוע של סבא רועדת קמעא. הם מחליפים מבטים וחוזרים לעיתון לחילופין.
"בום", הלל מפילה בטעות סביבון עמוס ממתקים שהיה תלוי בחוט דיג מעליה, מרגש את בני דודיה כל שנה מחדש.
סבא וסבתא מסתובבים סיבוב בזק ועטים עליה לחיבוק, נשיקות, ברכות יום הולדת, והבית מתמלא תוך דקה במשפחה צוהלת.
הללויה מתברכת באיחולי המזל טוב שלה. נר שמיני של חנוכה והיא מקבלת מתנה הגונה מסבא וסבתא, שרשרת כסופה ותליון מנורה לה, סמלי ומשמעותי.
היא עוזרת לאימהות להושיב את הקטנים, להלביש סינרים, ולחלק סופגניות מיני בטעם מרשמלו לגדולים. היא מביטה בסבא וסבתא שמחליפים ביניהם מבטים ונושמת את החג הזה אל קרבה.
מאוחר יותר, כשהרצפה כבר שטופה, הסביבונים בקופסת העץ וכולם ירדו למטה ללוות זה את זה, הללויה מוצאת את העיתון.
היא פורשת אותו בסקרנות.
מישהו הספיק להקיף בעיגול את הכתבה.
תמונה מטושטשת של סירה ישנה בתוך זכוכית משוריינת במוזיאון סיני.
מתחת לתמונה כתוב בקצרה בסינית ובסוגריים תרגום באנגלית:
"סירה זו נמצאה באפיק נהר יבש, חרוטות עליה אותיות עבריות וסמל חנוכייה יהודית. ד"ר יוהן מהולנד, ניצול שואה בעצמו וחוקר תולדות יהודי סין בתקופת השואה, העלה השערה שככל הנראה הייתה הסירה שייכת למהגרים היהודים שנמלטו מגרמניה לשנחאי במלחמת העולם השנייה. ד"ר יוהן הוסיף בראיון שנערך עימו בנושא כי ניתן לזהות את האות א' הראשונה במילה ובסופה ך סופית. ניכר עליה שהוכנה באהבה רבה, ככל הנראה נסחפה בזרם הנהר באחת מסופות הטייפון שפקדו את האזור ונפלטה לגדה מרוחקת חודשים לאחר מכן".
4 תגובות
יפה מאוד
סיפור מושלם ממש!
כתיבה קולחת ויפה
עלילה לא שיגרתית על אירועים פחות ידועים ממש וואו!
נשמח מאוד לעוד סיפורים כאלה
סבבה
ואו סיפור מרגש ממש
כיף לקרוא