הכותבת פסיכולוגית בהתמחות קלינית
מדוע קרא אדם לחוה חוה ולא חיה? יש הסברים שונים מדוע נקראה חוה כך ולא חיה, שמעתי פירוש נפלא ועוצמתי "חוה מלשון חוויה", כאימהות שזוכות להביא חיים לעולם, יש לנו את הזכות ליצור המשכיות לחיים וחיבור אליהם דרך חוויות. העוצמה של החיים עוברת דרך חוויות חושיות רגשיות וקוגניטיביות, אין ספק שלנו כאימהות יש הזדמנויות רבות להטמיע בילדינו חוויות מיטיבות ובכך ליצור חיבור נעים לחיים, לערכים, לתורה ומצוות.
דונלד וויניקוט היה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי יהודי שפיתח את הגישה הפסיכואנליטית לטיפול בילדים. לפי ויניקוט, התינוק תלוי באימו כי הוא נולד ללא אינטגרציה-חיבורים, וללא יכולת להבחין בין מציאות פנימית המתרחשת בתוכו למציאות חיצונית לכן, האמא מהווה "סביבה מחזיקה" בעבורו, הן ברמה הפיזית והן ברמה הפסיכולוגית. לפי הגישה שלו יש חשיבות רבה לזמינותה של האמא כיכולה לשאת את התגובות הפיזיות והרגשיות של התינוק ולהחזיר לו אותן מעובדות יותר ומווסתות, כך שיוכל לרכוש ביטחון בעולם כמקום בטוח ובעצמו כמסוגל.
טענותיו של וויניקוט נובעות מתפיסה מעניינת מאוד; האמא כראי לחוויה הנפשית של הילד, כלומר החשיבות של יצירת אינטגרציה-חיבור, בין העולם הפנימי של התינוק לעולם החיצוני היא קריטית לחוויה המאורגנת שלו, וללמידה על הגבולות שלו את עצמו ואת העולם.
"החוויה שהתרחשה אך לא נחוותה" (ד.וויניקוט)
חוויה כידוע היא משהו מאוד אינדיבידואלי, וכל אחד חווה בצורה אחרת את אותה החוויה. אולם, הרבה חוויות "מתרחשות" אך הן חיצוניות ולא נחוו כחוויה עמוקה ופנימית, זה עלול לקרות בגלל ניתוק של הנפש מחוויות קשות ומעיקות, אך הגוף חווה אותן בעוצמה רבה וזוכר אותן, והנפש עסוקה בלהדחיק אותן, פעמים רבות הסביבה לא נותנת מקום מספק לדבר על הרגשות המציפים בעקבות חוויות, או שאין בכלל הבנה למתרחש. בהקשר זה רואים בבגרות "התפרצות" של כעסים לא מובנים, התנהגויות חסרות פשר, והרבה כאב שצץ. הריפוי הנפשי יגיע דווקא דרך תקשורת ושיח על מקור הכאב שעלול להיות בחוויות שהתרחשו ולא נחוו (כמו טראומות, משברים, ומעברים חדים).
במצבים לא מטופלים, האדם מנסה להכחיד את הכאב הנפשי, אך הדבר אינו אפשרי ולמעשה הכאב שולט באדם: האדם בורח ממנו ומנסה להימנע עם מפגש בו, בריחה על ידי התמכרויות, עיסוק מוגבר בדברים של בריחה, בריחות אלו יפגעו בתפקוד של האדם. פעמים רבות הגוף "ידבר" את החוויה הכואבת שלא נחוותה דרך מחלות גוף. ממצא מדאיג שמחקרים מצאו, שישנו קשר גבוה בין הפרשה מוגברת של קורטיזול- חומר במוח האחראי על הרגעה, לבין מחלות גוף קשות, כמו גידולים, כלומר הגוף במשך שנים רבות חווה לחץ נפשי גדול ובכדי ליצור הרגעה רגעית הוא מפריש את הקורטיזול אך במצבי דחק מתמשכים זה כבר לא יעיל. בראיונות שנערכו לאנשים בוגרים שגילו אצלם גידולים היה אחוז ניכר של כאלו ששיתפו שחוו טראומות ילדות שמעולם לא עובדו בטיפול או לא נחוו באמת עם הסביבה המטפלת "חוויה שהתרחשה אך לא נחוותה".
לעומת זאת, המפגש החווייתי הכנה והאמיץ עם הפצע הכואב שמעולם לא קיבל מקום של חוויה ודיבור מאפשר היכרות, תיקוף, השלמה וחוויה של שליטה בכאב ממקום של הכרה. פעמים אפשר להתיידד ואף לברך על הצמיחה הנפשית שהכאב מעניק לנו.
בימים אלו שאנו מתפללות על חינוך וגידול הילדים לתורה ולמצוות, אני תקווה שנהיה אמהות של חוויות מיטיבות כמה שיותר, ונדע להתבונן עם ילדינו גם על חוויות לא נעימות. כי חוויה היא חיבור לחיים, והחיים מורכבים ממגוון חוויות טובות ופחות טובות, וכוח החיים עוצמתי מהכל כידוע…
יש לנו האמהות הרבה כוח ועוצמה להשפיע הרבה טוב!
בהערכה רבה!
ברכי
ברכי שגב הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית בקופת חולים לאומית, בוגרת הסמינר "הישן" בירושלים, מעבירה סדנאות למורות ואמהות בתחומי תקשורת הורית מגדלת ומפתחת. לברכי סדנא והרצאה המוכרת במערכת גפ"ן מספר תכנית: 14558 סדנת "פרח מוגן" המקנה 4 כלים פסיכולוגיים פרקטיים, הסדנא מועברת בצורה רגועה ומקצועית. קוד קופון עם הנחה מיוחדת למנויות מניפה MENIFA: לחצי כאן או שלחי מייל ל: [email protected] ליצירת קשר עם ברכי במייל[email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
