הכותבת הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית.
הם חתרו ימין ושמאל, כל אחד החזיק בצידו השני של המשוט, נזהרו לא להיתקע בסלעים ובשיחים, שטו. כך בנחת. עד שהוא שם לב שבעצם הוא מסתובב כבר עשר דקות באותו מקום! הוא מרים את הראש ורואה את חברו למסע רדום על דופן הקייאק. הי! תתעורר, כך לא נצליח להתקדם, נמשיך להסתובב סביב עצמינו. כדי להגיע לסוף המסלול צריך לחתור גם בימין וגם בשמאל.
כדי להתקדם, נצטרך לחתור בשני הצדדים, איך ולמה הקייאק מדמה את התייחסותנו לעולם הרגשי? הגישה הדיאלקטית סוברת כי החזקת מורכבות הינה מצרך קריטי לשינוי, דיאלקטיקה היא היכולת להחזיק שני ניגודים יחד, גם וגם. מצד אחד מתן מקום לרגשות הוא חשוב מאוד, ומצד שני קבלת המציאות גם היא מהותית והכרחית לחיינו. שני הצדדים האלו חייבים להיות מוחזקים, אחרת לא נצליח ליצור שינוי.
עולם הרגשות שלנו מתגוון מהר, והמציאות גם היא. מקימה בבוקר, לארגון וסדר הבית והילדים, אופס תסכולון שמגיח לו מעבר לפינה. ריצה לעבודה, לחץ ואולי גם אכזבה. ואז חוזר חלילה כי המציאות חזקה מהכל משמרת ב' בבית עם הילדים מכל שבכות הגיל, מתבגרים, בוגרים תינוקות ואולי גם נכדים? הרגשות אי שם נדחקים או לחילופין לא ממש מווסתים.
מזדהה? לאיזה כיוון את נוטה לחתור? האם את טיפוס שחותר רק בצד אחד? נותנת הרבה מקום ותיקוף לרגשותייך? או שאת כזו ששומרת רק על המציאות והתפקוד מבלי לתת מקום לרגשות?. כך או כך, את כנראה מסתובבת סביב עצמך והשינוי המיוחל מתבושש להגיע, מחר כשיהיה לך זמן תשבי על ספת הפסיכולוגית ותתני להם מקום נכון? כך את בטח אומרת לעצמך כשכבר אין אויר. חשיבות הדיאלקטיקה היא לתת מקום ותיקוף לרגשות, להכיל את עצמך ללא שיפוטיות, ולתרגל בחמלה עצמית "זה בסדר להרגיש כמו שאני מרגישה עכשיו, מותר לי להיות מתוסכלת, כואב לי הלב, או אני ממש מרוגשת ושמחה ולא מצליחה להתרכז!". רגשות גם חיוביים וגם שליליים ראויים למקום בחיינו. עם זאת, החזרה למציאות ולחיבור יש לה משמעויות על תפקודינו.
מעניין שישנם כאלו החוששים לתת מקום לרגשות, "אם אני ארשה לעצמי להרגיש את זה, אזי הרגש יתעצם", מחקרים מעידים בדיוק הפוך, תיקוף הרגשות ומתן מקום מסייע לנו לווסת את הרגשות, להכיר בהם ולהתמודד איתם בצורה יעילה. תיקוף הוא מרכיב עיקרי וחיוני בתקשורת יעילה, הוא מרגיע רגשות כואבים בונה אמון וקרבה, התיקוף מאפשר לאדם לבטא את חוויותיו האישיות באופן מדויק יותר, מה שמקל על יכולת ההבנה של האחר ועל התיקוף. לעומת זאת, שימוש תכוף במגנון של הדחקת רגשות עלול לעלות וביוקר, גם בפן הרגשי-נפשי וגם בפן הגופני. הדחקה היא למעשה הזנחה של צד המשוט האחראי על רגשות, כאשר לא נותנים מקום לרגשות השליליים נוצר סטרס (לחץ) מתמשך, וכך הלחץ הנפשי המתמשך מצריך הפרשת חומרים מרגיעים במוח, הגוף שלנו מגיב לחומרים אלו יש תרגום לכאבים גופניים כמו: כאבי ראש או גב, דלקות, ומערכת חיסונית חלשה.
מה הפתרון? לחתור בשני הכיוונים, באחד לזכור לתת מקום ותיקוף לרגשות , ובצד השני לזכור להתחבר למציאות. כשתתני תיקוף לרגשות של עצמך תוכלי גם לתת לסביבתך.
להאזנה לפודקאסט של ברכי שלוחה 5 – 02-3134089 אודות הסדנא לחצי כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
