כאשר היו ילדי טהרן בדרכם לארץ, הפעם הראשונה בה פגשו חיילים יהודיים, ששירתו בבריגדה היהודית תחת המנדט הבריטי, הייתה כאשר ירדו מהאונייה בתחנת המעבר במצרים. בואם של ילדי טהרן עורר עניין רב ביושבי הארץ והיהודים בארה"ב, מכיוון שהיו אלו הפליטים הראשונים שהגיעו ארצה מאירופה הכבושה בעיצומה של המלחמה. וכך תיאר אותם אחד מהחיילים (או העיתונאים) שפגשו בהם לראשונה: שורת ילדים רזים עם צרורות על שכמם. זוהי תמונת המלחמה.
במלחמה – כמו במלחמה. לא אעשה כאן השוואה בין השואה למלחמת 'חרבות ברזל', (מבלי להקטין מהזוועות האיומות של חיות האדם כאן ושם, אלא כוונתי בעיקר לסדר גודל המאורעות, הארצות המעורבות ומספר היהודים הנספים), אך פליטי מלחמה ומגורשים היו גם כאן וגם שם.
בחסדי השי"ת, לפליטי ולתושבי העטוף והדרום יש לאן לברוח. אחים יהודים טובים נחלצים לעזרה, מארחים ודואגים למקומות מגורים. אבל מי שנעקר בפתע ממקומו והולך לגור, בין אם בבית מלון או בדירה אחרת, נחשב לפליט מלחמה.
שכנים חדשים, אזור חדש, מקום חדש. הפליט חש גֵּר בארץ שלו.
חוץ מאירוח והקלה על הפליטים במקומם, יש לכך מטרה נוספת. נאזין לדברי גדולי ישראל.
בעת המהפכה הצרפתית, כאשר כבש נפוליון ארץ אחר ארץ ולקח עימו את חייליו, הייתה אחת החזיתות שלו ברוסיה. כאשר נפל נפוליון ותמה המלחמה, נותרו חיילים צרפתיים יהודיים רבים ברוסיה, ומשום כך, נשאו להם נשים מבנות המקום. אמר אז אבי הישיבות רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל: "מי יודע, אולי כל המלחמה הזו לא באה, אלא להביא לכאן את אותם החיילים שיינשאו כאן". והוסיף על כך מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: "במלחמת דרום קוריאה נפלו הרבה חיילים יהודיים, ומי יודע אם לא בשביל זה אירעה המלחמה. כשזוכים, הכל הוא לטובת בני ישראל, וכשחוטאים רח"ל, זה להיפך". (אילת השחר, וישלח ל"ו, ל"ה)
נלך אחורנית יותר, לדברי מדרש רבה בראשית, ס"ח, ד:
שאלה מטרונא (-קיסרית) אחת את רבי יוסי בן חלפתא: מה עושה האלוקים מששת ימי המעשה? האם הוא יושב ובטל? ענה לה רבי יוסי: חס ושלום, הוא יושב ומזווג זיווגים. אותה המטרונא ניסתה גם היא את כוחה בזיווג זיווגים, וההמשך ידוע.
הקב"ה, אב הרחמים, קורא הדורות מראש, מנהל את העולם בסדר הידוע רק לו, הוא משנה עיתים ומחליף את הזמנים – והכל אך ורק כדי להיטיב עם ברואיו.
זה כולל מלחמות, שינויי סדרי בראשית ואפילו קטסטרופות עולמיות. מלחמות – אני עשיתי, אמר הקב"ה. שנאמר ה' איש מלחמה (מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב).
אין אנו יודעים בשל מה הסער הזה ועל מה ולמה פרצה המלחמה הזו. אנו כן יודעים מה אפשר לעשות כדי להסיר חרון אף.
בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֹ֑ן (משלי פרק טז פסוק ו). מבאר המלבי"ם על פסוק זה: הגם שגם מי שהעווה בזדון יש לו תקנה ע"י שיאחז בחסד ואמת לעשות גמילות חסדים בין אדם לחברו שלא לתשלום גמול, שזה חסד של אמת, וכן לאחוז במידת האמת בעיון, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ה') חסד זה גמילות חסדים ואמת זה תורה, ובזה יכופר עון (ההדגשה שלי, העתקתי לכאן רק חלק מפירושו, וניתן לראות את כל הפירוש במקור).
אין צורך לספר לכם ולכל מי שאי פעם הציע שידוך, עד כמה זה לעיתים ממש לא מתגמל, ולפעמים זה ממש חסד של אמת, שרק הבורא יודע לשער ולשמור את שכרו של המציע לעתיד לבוא.
אורח נטה ללון בעיר? אולי הוא הגיע לשכונה שלכם כדי שתהיו אתם השליחים שלו למציאת זיווגו? אולי בחורה או משפחה מהדרום שאינה מוּכרת מספיק נמלטה על נפשה כדי שהשדכנית של אחת מבנותיה (או כמה מהן) תכיר אותן באופן אישי, ותציע אותה לאחיינה או לבחור מהרחוב הסמוך?
יכולני להעיד על כמה שידוכים שאני מכיר שלא היו יוצאים לפועל אלמלא היו מלחמות בעולם. החל משידוכים שנעשו לאחר מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, ממלחמת לבנון השנייה ועוד) ואני מניח שגם אתם, לו תפקחו עיניים, תגלו שהשידוכים החלו או נוצרו רק בגלל פליטי ועקורי המלחמות.
אם יורשה לי, אני מציע שבשבוע הקרוב, כל אחד ואחת מקוראי טור זה, יחשבו לפחות על 3 הצעות שידוכים (ואם יש לכם מישהו שאתם מחפשים בעבורו שידוך, תשאלו את מכריכם אולי יש להם הצעות מתאימות בשבילו), וגם יציעו אותם למחפשי השידוכים. לא רק שחיממתם להם את הלב וקירבתם אותם לזיווגם, אלא שאולי גם תהיו השליחים הטובים בפועל! אמרו חז"ל ביבמות ס"ג ע"ב: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי". (ישעיהו פרק נ"ז). מסביר שם רש"י מהו 'גוף': "פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להינתן בגופים העתידים להבראות.
בתפילה שיקויים בנו הכתוב: ושדכית ארעא.
בברכת בשורות טובות בקרוב
פנחס גולדשטיין
שדכנות. ייעוץ ומענה לשאלות בנושאי השידוכים. מחבר המדור 'מה יאמרו' (מדור דו-שבועי בבתוך המשפחה) והספר 'רשו"ת השידוך'. גמ"ח תיווך שדכנים לקהל היעד לפי התמחות ופילוח.