"אני נוסעת לשבוע של ניתוק במלון לייד הכנרת. אל תנסי לחפש אותי.
אני לא יכולה יותר. חייבת לברוח לאיזה אי בודד. הבעיה שהמחשבות על כמה נמאס לי כבר מכל הפגישות המשמימות האלה, באה איתי. איזו תקופה מעצבנת! יש לך אולי איזה קסם שכבר יביא אותו?" חגית לוקחת טישו והדמעות שלה זורמות. "פנינה, אני חושבת שאני עומדת להשתגע. זה ייגמר מתישהוא?"
תקופת השידוכים היא מאתגרת
הרבה רווקות מגיעות לאפיסת כוחות בתקופת החיפוש, שאחד האתגרים הגדולים שלה הוא, שאין לה תאריך תפוגה. אין לך מושג מתי היא תסתיים.
אך הקושי הגדול יותר הוא השחיקה הנפשית שחוסר הוודאות צורבת בנו. אנו מתמודדות כל הזמן עם הדיסוננס בין המציאות לבין הרצון הטבעי הנשי הגדול ביותר שלנו. להתחתן ולהקים בית, להעניק, לתת, להיות רעיה ואם. להפסיק להסתמך על שולחן ההורים ולצאת לעצמאות משפחתית משלנו. למעשה, כבר בגן אנו מתחילות לחלום על החתונה ועל האימהות. אנו מתחפשות לכלה בפורים ומשחקות בבובות בשנות הילדות שלנו.
רווקה זה רק סטטוס זמני
בתוך החיפוש בנות רבות מרגישות שהחלו לאבד את עצמן. מחיים מעניינים ומלאי עשייה, משמעות, חברות והנאה בשלב הסמינר, מגיע רגע בו רוב האנרגיה מופנית להשגת המטרה של להתחתן. פתאום מהמוצלחת והמקובלת, שחיי החברה שלה שגשגו, בחורות רבות הופכות להיות 'הרווקה', זו שכולם מתבוננים בה במבטי רחמים. וגם מרגישים בנוח להתנשא עליה ולייעץ לה מה לעשות ואיך להתפשר כדי שתתחתן. ולמרות המאמצים, האקטיביות, התפילות וההשתדלות, משהו לא עובד. לפעמים זהו חוסר אונים בהמתנה להצעה מתאימה. לעיתים בחורים רבים שמורידים אותן. ולעיתים אילו הצעות שנראו מבטיחות, אך יורדות ומשאירות מאחור לב מרוסק ותחושת ייאוש וחוסר־אונים. השחיקה הזו, משפיעה על היכולת של כל רווקה, להגיע שמחה ופתוחה לשידוך הבא.
קחי הפסקה – זה בריא לך
בהמשך הפגישה אני שואלת את חגית: "ומה ייתן לך שבוע מנוחה בכינרת, איך זה יחזיר לך את החיוך לפנים?"
"אני פשוט לא אחשוב על בחורים ולא על חתונה ולא על כלום. סופסוף יהיה לי שקט בראש! עד השידוכים הייתי בחורה זורמת ומאושרת. פתאום אני מרגישה כזאת לא שווה ולא מועילה ומאכזבת את כל העולם" היא עונה ומשפילה מבט תוך שהיא נושכת את שפתה התחתונה.
"חגית, תסבירי לי בבקשה מה יגרום לך ללכת לישון בלי המחשבה על כמה את רוצה אותו כבר ולקום בלעדיה, בכנרת?"
חגית מביטה אל תמונת הלבנדר שעל הקיר ונושמת עמוק.
"כלום אני חושבת. המחשבות האלה לא עוזבות אותי לרגע"
"זה נשמע חגית, שאם את מעוניינת בהפסקה מהקושי של תקופת השידוכים, לא מספיק שתסעי רחוק. מהמחשבות של עצמך לאן תברחי? אם את רוצה להתמלא, מצאי את הדרך לקחת הפסקה אמיתית, בלי מצפון על זה ששבוע אחד לא תתעסקי בשידוכים. את הרי יוצאת למלא את הכלי שלך. וזוגיות לא יכולה להיבנות במיכל ריק"
ומה אפשר לעשות?
לא נוכל להתכחש לקושי שתקופת רווקות מתארכת מביאה אל פתחך. אך בתוכה, עלייך לדאוג לשני דברים. הראשון, להשאיר דלק במנועים שלך. כי כשאת חיה בתוך השחיקה הזו ברמה יומיומית, הכוחות מתרוקנים. והשני, ליצוק משמעות לחייך ללא קשר לסטטוס שלך. דאגי לזכור שעוד הרבה לפני שנהיית רווקה, את אישה שמחה שחייה משמעותיים. ה' שם אותך כאן בעולם להאיר מאורך, לא רק אחרי החתונה שלך. אל תשכחי להמשיך לכייף, לטייל, ללמוד, להתפתח, לפגוש אנשים שעושם לך טוב. פתחי את התחביבים שלך ועשי ספורט. ודאגי להיות בנתינה. שימי בחשיבות עליונה כל דבר שמעלה לך את האנרגיות.
ואם למרות העלאת האנרגיות שלך הגעת לקצה, מותשת מהתנפצות הציפיות שלך על קרקע המציאות, וקשה לך להגיע בטוב לעוד פגישת שידוכים, חשוב מאד שתקחי הפסקת מילוי מצברים.
מה קורה ביום הראשון ללימודים? תמיד באים אליו בכיף ועם ציוד בי"ס חדש ונקי. כך כדאי לבוא לפגישה עם בחור. ברעננות ובציפיה. אנרגיה גבוהה כזו, תשפיע לטובה על הקשר שתבנו. כשאת מגיעה כמו תלמידה ביום אפרורי בסוף טבת, את לא באנרגיה מושכת, כי את פועלת נגד עצמך. נגד השמחה שלך, נגד הרצון הגדול שלך להיות בטוב בחיים. ולרוב התוצאה היא שהקשר יסתיים די מהר. לכן, הקשיבי ליכולותייך. קחי הפסקות מפגישות מידי פעם, כדי שתוכלי להגיע בטוב ולבנות את ביתך בשמחה בע"ה.
הכותבת היא מאמנת לחתונה בעלת המותג והפודקאסט 'כלה בקלות'.
כותבת הספר 'המפה לחופה' שבקרוב מאד ייצא לאור.
659fff@gmail.com
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
כל מילה