שבוע טוב, בשורות טובות. אחרי לילה היסטורי שעוד נבין את המשמעויות שלו, אחרי שעות של חרדה ושל הודיה, הנה מילים שנראות לי מתאימות לשעות האלה. תזכורת גם לעצמנו וגם לאויבינו. פסקה אחת של הרב יונתן זקס מתוך החוברת "לרפא את הלב" שזכיתי לערוך:
"כותרות עיתוני המחר אינן פסק הדין במשפט ההיסטוריה. עם ישראל קיים אלפי שנים. יש להעמיד את ההווה בהקשרו הנרחב של העבר והעתיד, ולהציג את הבעיות הבוערות באורו של הנצח.
בעבר עמדו היהודים בקטסטרופות בהיקף שהיה מחסל כמעט כל עם אחר: חורבן בית ראשון, גלות בבל, הכיבוש הרומי, גזרות אדריאנוס, מסעי הצלב, גירוש ספרד. אבל הם לא נכנעו לפחד. הם פעלו והאמינו. הם לא הגדירו את עצמם קורבנות. הם ידעו שהם קיימים לתמיד, ולשם ייעוד.
עם ישראל לא השלים עם הנתונים ולא קיבל את הראיות, כי היו לו אמונה, ביטחון ותקוות ברזל, שהתגלו תמיד כחזקים יותר מכל אויב".
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
