כל התוכן המעניין לאישה החרדית
שבת
|
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
|
15/06/2024

קדימה צעד: השואה השקטה והתקומה שבתמונה | דסי זייבלד

יום השואה 2024. תשפ"ד: "יש לנו ריח שרוף משלנו, מהשביעי לעשירי. יש לנו רסיסי שואה בלבבות, בלוח השנה ובמנהרות של רפיח, ואני מרגישה שקצת קצת - אנחנו שם, אני שם - וכאן" | דסי זייבלד בטור על שואה שקטה ועל תקומה כמעט בלתי נראית, אך אם תחפשו אותה חזק, תמצאו אותה חזק, בעצמות, בתמונות.
| קרדיט: shutterstock

גדלתי במשפחה של שואה.

השואה היתה חלק מהילדות שלי, מהגדילה, מההתבגרות ומכל מה שעבר בדרך.

היתה שואה אחת , של זיידי ובאבי שלי מצד אמא,  שהיתה גלויה ומדוברת, שהכניסה ללקסיקון שלי כילדה את המשפט "פה זה לא אושוויץ" בכל פעם שרבנו קצת על אוכל (אמאאא היא לא השאירה לי כלום בסירררר).שואה, שהיה בה לא "אושוויץ" כמו שכולם אומרים , אלא "אאושוויץ בירקנאו", כי באבי שלי היתה בוגרת שלו , וככה אומרים את זה, לא חפיף כזה "אושוויץ" כמו שהישראלים אומרים.

שואה שהיה בה סיפור של "פאשלה" של הגרמנים המדוייקים האלה, כי בדיוק כשהכניסו את ה"משלוח" של באבי שלי לתאי הגזים- נגמר הגז, ובאבי שלי ניצלה.

שואה שהיה בה "לפני השואה" ו"אחרי השואה". עם שמות ואבדן וסיפורים על רכבות ועירה ומשפחה. שואה שהשאירה תמיד מאחור אנשים דואגים שנאבקו לא להראות לנו, הדור הצעיר, כמה הם דואגים לנו.

שואה של חלומות מפחידים שחלמה ספתא שלי , אפילו על הנינים הקטנים(הילדים שלי) עשרות שנים אחרי.

שואה שבגללה תמיד הרגשתי המשך חשוב של משהו.

ספתא שלי גם קראה לזה "נקמה". "אתם הנקמה שלי בהיטלר".

אני ילדת שואה קלאסית.

נספחת.

והיתה לי עוד שואה אחת.

שהיתה שם, מתחת לפני השטח.

שואה שקטה כזות. שיכול להיות שלא היינו יודעים עליה בכלל אם לא ידענו שהיתה.זו היתה השואה של זיידי ובאבי מצד אבא שלי.

שואה שלא דיברו עליה. שהטמינו אותה עמוק עמוק במחסנים הכי סגורים של הלב והחביאו את המפתח.

שואה שלא שיתפו בה מעולם. עלו לארץ, הקימו משפחה, ואי שם , בין חורבן לתקומה, נשבעו שהיא לא תהיה חלק, שהמשפחה שתצמח כאן , תהיה משפחה שמחה ודינאמית ונטולת משקעים. ואכן צמחה משפחה לתפארת, עם ילדים שובבים ועליזים . בלי דודים, בלי סבים וסבתות, רק עם שכנים שהיו כמו משפחה. כי כל המשפחה המורחבת, "הלכה בשואה", בשורה הזות שלא דיברו עליה.

חלפו שנים.

וכשזיידי שלי נפטר, אבא של אבא,  ואנחנו הנכדים קצת גדלנו, התחילה באבי שלי קצת לספר. לא מדי הרבה. לא מדי צפוף. אבל פתאום היתה שם ברקע השואה. ומה שלא דברו עליו כל השנים נחשף לאט לאט, ופתאום ידענו שבאבי היתה בברגן בלזן, והכרנו עוד מילים כואבות, וסיפורים בלתי אפשריים.

לפני כמה שנים הלכה באבי שלי לבית עולמה ועקב מכירת הדירה שלה , התרוקן הבית מחפציו.

הלכתי אז לשם, לבית שלה ברחוב גאולה,  לקחת לי משהו למזכרת. לקחתי תמונת רקמה- עבודת יד שלה , משהו שהיא נגעה בו ויצרה, שיישאר לי על הקיר ובלב, ופניתי להיפרד מהבית וללכת.

ואז

בקופסאת קרטון חומה ומהוהה,

מצאתי ערמה של תמונות ישנות.

ואני אוהבת תמונות וסיפורים והיסטוריה.

התיישבתי לחטט, לעיין ולנכס לי חלק מהן,

ובין התמונות מצאתי את אלו.

קרדיט: דסי זייבלד
קרדיט: דסי זייבלד

 

בכיתי.

התמונונת הן משנת 47. כלכך טרי. עוד עם ריח של אבל ומשרפות.

והכיתוב מאחורה.

שאתרגם לכם?

בכתב מתאמץ של עולים חדשים, באידיש.

על גב תמונה אחת נכתב "זכור את אשר עשה לך עמלק! לא תשכח!  לזכרון . ברגן בלזן 15.6.47."

על גב תמונה אחרת: "איהר געדענקט בערגען בעלזען? פארגעסט נישט!  ברגן בלזן "   ובעברית "אתם זוכרים את ברגן בלזן? אל תשכחו!"

והכי הכי ריגשה אותי התמונה השלישית.

כתוב עליה מאחורה ככה:

"עס מאשירט דיא יידישע יוגענט", קדימה!"

ולא הבנתי את המילים.

יוגענט אני יודעת שזה צעירים. ו"קדימה" , בתמונה כזו זו מילה עם משמעות של שליחות,  אבל איך זה קשור? ומה זה מאשירט?

כשהתקשרתי לאמא שלי לשאול, היא אמרה שהיא מכירה את אבא ברנר, שהוא היה ידיד של באבי וזיידי שלי, אבל לא ממש הצלחנו לפענח את הכיתוב והתמונה.

ואז הראתה לי חני שלי, שהמילה מאשירט היא "תוצרת". (רבי גוגל. אלא מה)

ואז עוד יותר לא הבנתי.

תמונה של מחנה ברגן בלזן ומאחור כתובה כתובת כזו של שליחות, של תקומה?

ואז ראיתי את זה.

תגדילו קצת את התמונה.

תהלוכה או מצעד, קרוב קרוב לביתן המחנה ,כנראה של נוער או צעירים ארצישראיילים, עם דגל ישראל.

שנת 47, השואה עוד יושבת להם בעצמות וברקמות, שלא לומר בלבבות, הריח השרוף עוד כלכך אמיתי וחי (או כבר לא חי…. כמה ציני מצידי…)

וכזה

כיתוב

עוצמתי.

 

יום השואה 2024. תשפ"ד.

ישלנו ריח שרוף משלנו, מהשביעי לעשירי. יש לנו רסיסי שואה בלבבות, בלוח השנה ובמנהרות של רפיח,

ואני מרגישה שקצת קצת

אנחנו שם

אני שם

וכאן.

 

עס מאשירט דיא יידישע יוגענט.

קדימה.

כי אינלנו ברירה

כי בכל דור ודור, עד בוא הגואל,  יעמדו עלינו לכלותינו

והקדוש ברוך הוא מצילנו

כל פעם מחדש

מידם.

 

 

 

הערה של דודה שלי, שרה:

דרך אגב המילה שהתלבטת לגבי פרושה ; משיארט או מאשירן פרושה צועדים, צעדה.

 

עוד יותר וואו.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

תגובה אחת

  1. וואו
    מרגש ביותר!
    כמה תעצומות נפש היו לאנשים האלו
    כמה תעצומות נפש יש לאנשים גם של הדור הזה,
    כמה כמה כמה אפשר עוד לחכות לגואל?
    אנא ה’ שלח גאולה במהרה,
    באהבה, בחן בחסד וברחמים גדולים.
    תודה דסי על הכתיבה הנוגעת הרגישה והמשתפת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה בשבילך | ז' סיון תשפ"ד

לפני 2 ימים

|

0

בהשקעה הנאמדת ב- 6 מיליון ₪: מותג האופנה RESERVED מגיע לראשונה לירושלים ופותח סניף דגל בקניון עזריאלי ירושלים

לפני 2 ימים

|

1

ארוחת צהריים עסיסית ומפנקת: מנת פסטה עם נקניקיות ברוטב עגבניות | חגית אור

לפני 2 ימים

|

0

השבת של ורד, השבת של נעה - השבת שהשיבה את שלה | אפרת ברזל

לפני 2 ימים

|

0

להאחז בפרשנות חיובית: כך תוכלו להמנע מכעסים מיותרים | יפית שטרית

לפני 2 ימים

|

0

פעם התעוררתם מישהו אחר? | החיזוק היומי

לפני 2 ימים

|

0

עַכְשָׁו תּוֹרָה | אתי קצבורג

לפני 3 ימים

|

0

ראשל סקול בסרטון הדרכה חגיגי: כך תכיני סידור פרחים מרכזי לשולחן חג השבועות

לפני 5 ימים

|

0

עשרת הדברות בזמן מלחמה - למה השנה זה חשוב במיוחד? | סיון רהב-מאיר

לפני 5 ימים

|

0

קצת מתחת לקו פרק 12 | סיפור בהמשכים

לפני 5 ימים

|

0

נפלאות ההייטק החרדי: מהסמינר לתפקיד בכיר בחברת אינטל

לפני 5 ימים

|

2

קריספונים עשירים בחלבון לחג השבועות | שירלי קורן

לפני 5 ימים

|

0

הניה בל בטור מלא הומור: אז לחכות לשבועות או לא להיות?

לפני 5 ימים

|

0

הזמרת יעל כליפא בראיון מיוחד על קבלת התורה בכל יום מחדש: "שיר אחד מחובר יכול לעשות יותר מהרצאה שלימה" | מיכל ירושלמי

לפני 6 ימים

|

0

היא חזרה | מקבץ שירים מרגש מנשים חרדיות לנעה ארגמני שחזרה משבי חמאס

לפני 6 ימים

|

0

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה במיוחד בשבילך | ג' סיון תשפ"ד

לפני 6 ימים

|

0

כך ההודיה לה' גם מקדמת את הישועה וגם מכפרת עוונות | החיזוק היומי

לפני 6 ימים

|

0

גם את יכולה להנות מעור חלק וצעיר: קליניק חכמים על קמטים

לפני 6 ימים

|

0

כדורי גבינה משגעים בציפויים עשירים | הכנה וצילום: שושי סירקיס

לפני 6 ימים

|

0

תזכרו את הרגע הזה! | סיון רהב מאיר

לפני 7 ימים

|

0