מתוך ניסיון חיי העשיר בהתמודדות מול שאלות נשים
ובמיוחד בימים אלו, שבהם אנו מתחזקים 'בבין אדם לחברו' ולא רק בהם, בבקשה, באהבה ומכל הלב, שמעי נא לעצתי, ובכך תחסכי לך ולעוד אחרות, עוגמת נפש שאי אפשר לתאר אותה
כזו, שרק מי שהתנסה בה, יודע מה היא מכילה ואיפה היא חונקת.
אני, זו עברה כמה וכמה תלאות בחייה, זו שמספיגה אל הכר את דמעותיי על מציאות שיכולה להיות טובה יותר
אני כאן, כדי להזכיר לכל מי שניחנה בחכמה יתרה משלי, לאלו הדואגות, לכל נשות העולם הגדול שמבינות ברפואה,
בכלכלה, בחברה, בניהול…שניה לפני שאת נותנת עצה, נסי לעצור, לחשוב ולוודא על האישה שמולך:
מי זו שעומדת מולך?
מה את בשבילה בחיי היום יום? (שכנה, מכרה, אחות)
איך היא מרגישה?
מה היא עוברת כרגע?
אולי היא לא רוצה שתשאלו אותה שאלות?
אולי היא לא רוצה הצעות?
אולי היא לא רוצה טיפים?
אפשר ממש לוודא איתה קודם… (זה עדיף מאמירות שאין להן תועלת או שעלולולת להיות חודרות לפסים אישיים).
את כל זה אני כותבת מניסיון, כן נסיון קשה, הנסיון שלי שיש לי בן אחד, יחיד ומיוחד, (ולא אין לו אחיות)
"רק ילד אחד"
"את לא רוצה עוד?"
"אני מכירה רופא…"
"יש סגולה…."
"אני מכירה משהיא…."
"איזה רב אחד אמר….."
"וואו איזה מסכנה"
"איזה מסכן הבן שלך"
אלה דברים ששאלו ואמרו לי.
לפני ששואלים/מציעים, תבקשו רשות,
אפשר להציע לך משהוא?
אפשר לשאול אותך משהוא?
והכי הכי תשאלו אם רוצים שתתפללו, כן אמונה, דבר ראשון אמונה, הכול בידי שמיים
אני לא ידעת מה הוא מחליט בשבילי
אני לא יודעת מה הוא מחליט בשבילכן.
אני מאחלת לכולנו קיץ בריא ושמח
ושנצא מגלות לגאולה עכשיו!
אוהבת ומחכה לתגובות שלכן
אודליה.
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
