"בחרתי לשתוק כי זה נכון לי"

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בס"ד

שתיים שתקו בשעת מריבה, על פניו שתיהן עשו את אותו הדבר- שתקו, ויש הבדל עצום ביניהם

האחת שתקה ובליבה מהומה, "לא יכולתי לענות, קפאתי ושתקתי, אילו יכולתי לענות הייתי עונה… ואומרת… לא הייתי לי ברירה אז שתקתי."

השניה שתקה וליבה שקט ורגוע, סיפוק על האיפוק מתוך בחירה "בחרתי לשתוק כי זה נכון לי" בחרתי לפעול מערך.

הראשונה מרגישה סערה, תחושת אין ברירה בליבה,(אין דבר כזה אין ברירה, אלא במקרה שמשהוא עמד עליה עם אקדח על הרקה,)

היא בחרה בחירה לא מודעת ומצומצמת, בחירה אוטומטית מחלישה, ולכן חיצונית היא שותקת, ופנימית היא סוערת.

השניה שתקה בהחלטה מודעת מכוח, משליטה על יצרים ועל הדחף לשמור את האגו שלה במקומו, ולכן היא שותקת חיצונית וגם פנימית. זהו כוחו של גיבור השולט על יצרו. כתוב בפרקי אבות: "סייג לחכמה שתיקה" שואלים המפרשים אם השתיקה היא סייג מהיא החכמה בעצמה? ועונים שם  "החכמה בעצמה:  לא להפגע"

ההוא אומר עלי כך.. זה שלו, כך הוא מספר לעצמו את הדברים, כך הוא רואה אותם, אני רואה אותם אחרת ומספר לעצמי סיפור אחר, התמונה שלי היא אחרת, וממילא לא אפגע אין ספק, עבודת המידות שדורשת מאבק עם קולות פנימיים, קשה אבל שווה.

כתוב "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה" נשאלת השאלה: למה לגוף? למה לא לאדם, לנפש, למה דווקא לגוף לא מצאתי טוב משתיקה? והתשובה: היות וייסורים מכפרים כאשר יש ייסורי גוף, הגוף מתייסר ולאדם מתכפר, האדם השותק מתייסר אף הוא, אבל איזה חלק באדם מתייסר? הנפש, לא הגוף, האדם זוכה לכפרת עוונות כשהגוף טוב לו, ולכן לא מצאתי לגוף טוב משתיקה,

בכלל חשוב לדעת מי שפוגע פגוע, ומי שמקטין את האחר מרגיש קטן בתוכו פנימה ובעצם משליך על האחר את חווית קטנותו .

אדם גדול באמת אין לו צורך להקטין את האחר, כך שאם אנחנו רוצים להיות ענקיים מה נעשה כאשר משהוא מקטין אותנו? נגדיל אותו. כן זה לא פשוט, זה דורש גבורה והתעלות.נגד כל האוטומט שבנו שרוצה להחזיר באותו מטבע- להקטין אותו חזרה.

מישהו פגע בי, לקח ממני כוח, אני אקח ממנו כדי להחזיר לעצמי.

נגדיל אותו כי אנחנו יודעים שבתוך אחד כזה יש אדם קטן, ואנחנו יכולים לבחור להגדיל אותו,

שתיקה שבאה ממקום של בחירה להגדיל את השני היא שתיקה שבה הגדלנו את עצמינו. וזו היא הגדלות!!

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן