הם עלו למיטות באותו לילה עם חיבוק וקריאת שמע, את הזכרת להם חנה, שמחר בבוקר הם ילכו לגן וכדאי שישנו מוקדם כדיי שיהיו ערניים.
אולי גם הספקת להכין להם את הבגדים, את שקית הביסקויטים לבוקר, הכנסת מכונה, ניקית את השיש במסירות.
לפנות בוקר התעוררת, ביתו הקטנה של האדמו"ר מספינקא וחשת לא בטוב. לא עבר זמן רב כשכבר לא היה את מי להציל.
כך, עלית לשמים בגיל 30 מותירה ארבע קטנטנים בתוך לילה אחד, בלי אמא אחת שתסביר להם לאן היא הלכה…
כל חייך עשית הכל כדי שבעלך, האברך, ילמד בראש שקט.
לא בחלת באתגרים וניסית הכול כדי לפרנס בכבוד את בעלך וילדייך הקטנים.
כמה קטנים? פיצים!! הקטן שלך בן שנתיים, אני יודעת, רואה את תלתלי הזהב שלו, יושב על סבא, בעיניו הוא מחפש אותך שתרימי אותו לרגע, תזכירי שאת פה.. לא רחוקה…
עלית לשמים וזכויותייך הרבות עומדות להם, את בטוח שומרת עליהם מלמעלה…
על אבא של ילדייך, אברך צעיר שחי בצילה של תורה, על ארבעת ילדייך הקטנטנים, הגדול בן שמונה, הקטן רק עכשיו לומד לקשקש מילים שלחשת לו.
לכל תרומה לאלמן ולארבעת היתומים לחצי כאן
הכאב הוא עצום, הדמעות עוד לא יבשו, כשהטרגדיה הכי כואבת מתרחשת אין מילים כדי להכיל את הכאב.
ואפשר לעזור ואפשר להקל.
כי את החיבוק הזה, השאירו לנו להעניק
אני סומכת על כל אחת פה, שיכולה לתת – מה שהיא יכולה, כדי לעטוף אותם ברגעים הקשים האלו, ולהקל מהם את העול הכלכלי.
אנחנו לא נאכזב אותך אמא,
חנה דייטש האהובה, הילדים שלך עטופים,
כולנו נעזור להם פה עד שישתקמו
תמליצי טוב בעדנו, אמן.
לכל תרומה לאלמן ולארבעת היתומים לחצי כאן