כל התוכן המעניין לאישה החרדית
שבת
|
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
|
15/06/2024

ציירו אותי רזה, ציירו אותי שמנה, העיקר תקראו את הלב | יומן מלווה יצירה פרק 3

תובנה של מסע: אין לנו שליטה מלאה באיך אנחנו נראים ומתקבלים בעייני אחרים, יש לנו רק אפשרות להשלים עם הייחודיות שלנו, לאהוב את כל החלקים ולהאמין שההשתקפות מול אחרים היא חלק מהתפקיד שהבורא מיעד לכל אחד ואחת
| קרדיט: רחלי קארו

הרעיון של רחלי קארו, המאיירת, לתעד את השלבים ביצירת "סבא שלי עושה חדשות", גורמת לי במח ליצירת עוד איזור מחשבתי.

כזה שלא היה בי קודם. זה מכריח אותי.

רעיונות חדשים, גם הערות לפעמים, כאלה המתקבלות בנועם, מאפשרים עוד מקום של צמיחה אישיותית בתוכנו.

מעין יצירה של אי מרוחק מעט מאיתנו המתצפת על העשייה היומימית שלנו, ועל מיזמים חדשים.

אני ממשיכה להיות אמא, רעיה, סבתא, כותבת לקטיפה, מכינה את "עומקא דליבא", את "פתוח", יוצאת להרצאות, מכינה את הסדנאות שיתחילו אחרי פסח, אבל קשובה כל הזמן לעשיית "סבא שלי עושה חדשות". בגלל שאני צריכה לכתוב על זה אחר כך. בגלל ה"מחייב" הזה.

 

רחלי ואני קובעות זום. זה מתחיל להתניע.

אני יושבת עם המחשב בחצר כאן בבית, ומכירה פעם ראשונה את הפנים שלה.

מטפחת. פנים טובות. אור בעיניים, חכמה. טובת לב,  עמוקה, ואש של יצירה שאני מאוד אוהבת אצל נשים, כאלה שיוצא מהן תיאבון לחיות את המתנות שה' נתן בהן.

"בואי ספרי לי קצת על הילדים שבספר" רחלי שואלת.

אנחנו מדברות על הגיל שלהם, מדברות על סוג הכיפה שלהם, על החולצה שלהם.

היא מחזירה אותי להיותי אמא לילדים קטנים, לתהליכי תשובה צעירים יותר, להבנה של כמה התמודדות יש לילדים בחברה. וגם להורים.

"הילד שלי הוא ילד של בעלי תשובה", אני אומרת לה, "אבל לכל ילד יש משהו שהוא חושב או מרגיש שהוא אחר בו, ואמור להיות כמו כולם".

רחלי קשובה אליי מאוד.

הספר הוא על העומק של הנשמה המתוקה של הילדים שלנו. של הילדים שאנחנו היינו.

אני עוד לא קולטת ברגעים האלה את גודל הכשרון שלה.

"לילד ההוא, יש אח נושר", אני חולקת איתה, ולילד ההוא או לילדה ההיא יש הורים שרבים בבית, לילדה האחרת יש אח מיוחד, והילד ההוא חווה בלילה דיונים על קשיים כלכליים של ההורים, כשהוא שוכב במיטה ושומע ביניהם דאגות של גדולים".

"תגידי לי כל מה שאת חולמת שיהיה בספר. את הבעות הפנים של הילדים, אווירה, חפצים".

מאיפה באה אליי האישה הזו? אני שואלת את עצמי בדיבור הפנימי שלי, ואיך היא בדיוק תייצר את הדמיון שלי. איך אדם אחר בכלל יכול להבין את החלומות הגרפיים שלך, את איך זה אמור להיראות. האם אני בכלל יודעת?

אני שולחת לה תמונות אמיתיות של הדמויות בחיי.

של אבא, שהוא הסבא של איתמר בסיפור,

של הילדים שלי, של אמא שלי, של אח שלי, של חפצים שאני אוהבת  שיש סביבי בחיים.

מסתובבת בבית, מלקטת שמות של רהיטים, של מזכרות, של פרטי בית פשוטים שאני אוהבת.

אנחנו נפרדות. ואני ממשיכה כרגיל.

"מה שיהיה יהיה" אני אומרת לעצמי.

אחרי כמה ימים מתחילים להגיע במייל איורים מרחלי. התחלות. חלקם  איורים של הספר, חלקם של התמונות המיוחדות למען יומן היצירה.

אני מחסירה פעימה.

מרגישה את הכוון. יודעת שה' עוזר לי.

הציורים נכונים לי, החפצים בול.

 

בציור שבו רחלי מציירת אותי, בשביל יומן היצירה, אני מרגישה שאני נראית שמנה.

"להגיד לה או לא להגיד לה?" אני שואלת את עצמי, "אני נראית שם זקנה ושמנה".

ואני אומרת.

אנחנו מרזות אותי קצת, לא נוגעות בשאר.

זה זורק אותי להבנת מראה כזאת:

כשאדם מסתובב בעולם הוא חושב שהוא נתפס על ידי אחרים כך וכך וכך.

הוא לא יודע שהוא נראה בכלל אחרת. את לא ממש זו שמחליטה מה יגידו עלייך.

לפעמים, תופסים אותך טוב יותר ממה שאתה חושב שאתה, ולפעמים רע.

כשאני מדברת בזמן שאחרי המלחמה עם נשים חילוניות ומנסה לייצר גשר בין העולמות, אני מבינה את השפה שלהן, מרגישה צעירה, שובבה, שמחה, ילדותית, אבל לפעמים שוכחת שבשבילן, עומדת מולן, אישה, מתבגרת, חרדית, עם פאה, ובגדים של דוסית צנועה.

בכמה קונספציות אנחנו שרויות.

"רק כשאת פותחת את הפה, שומעים שגדלת במקום אחר", אומרת לי אחת מהן.

אני שותקת. מחייכת. ואוהבת את העובדה שבורא עולם לימד אותי בחיים שיש כל מיני סוגים של חברות, ואנשים, דיעות, בעיות ותיסבוכים, אוהבת את התורה. מודה לה' שיש אך ורק אחת כזאת. מתפללת להאהיב אותה גם על רחוקים, גם על קרובים, ובעיקר לא לשכוח בתוך כל זה את עצמי.

מחכה בקוצר רוח שרחלי תשלח עוד ציור. עוד תמונה.

 

 

 

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

2 תגובות

  1. מרתק התהליך של צמיחת ספר!
    השאלות שנמצאות מאחורי הקלעים בציור הדמויות,
    החשיבה על העברת תחושה של אוירה,
    שיחות פנימיות,
    ובכלל – היכולת של אדם אחר ליצור דבר מוחשי
    של דמיון, מחשבה, חלום של מישהו אחר…
    מדהים!
    נהנתי מהמושג – הבנת מראה,
    כמה הוא נכון…
    תודה על השיתוף ביומן היצירה שלכן
    הצלחה גדולה בכל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה בשבילך | ז' סיון תשפ"ד

לפני 2 ימים

|

0

בהשקעה הנאמדת ב- 6 מיליון ₪: מותג האופנה RESERVED מגיע לראשונה לירושלים ופותח סניף דגל בקניון עזריאלי ירושלים

לפני 2 ימים

|

1

ארוחת צהריים עסיסית ומפנקת: מנת פסטה עם נקניקיות ברוטב עגבניות | חגית אור

לפני 2 ימים

|

0

השבת של ורד, השבת של נעה - השבת שהשיבה את שלה | אפרת ברזל

לפני 2 ימים

|

0

להאחז בפרשנות חיובית: כך תוכלו להמנע מכעסים מיותרים | יפית שטרית

לפני 2 ימים

|

0

פעם התעוררתם מישהו אחר? | החיזוק היומי

לפני 2 ימים

|

0

עַכְשָׁו תּוֹרָה | אתי קצבורג

לפני 2 ימים

|

0

ראשל סקול בסרטון הדרכה חגיגי: כך תכיני סידור פרחים מרכזי לשולחן חג השבועות

לפני 4 ימים

|

0

עשרת הדברות בזמן מלחמה - למה השנה זה חשוב במיוחד? | סיון רהב-מאיר

לפני 5 ימים

|

0

קצת מתחת לקו פרק 12 | סיפור בהמשכים

לפני 5 ימים

|

0

נפלאות ההייטק החרדי: מהסמינר לתפקיד בכיר בחברת אינטל

לפני 5 ימים

|

2

קריספונים עשירים בחלבון לחג השבועות | שירלי קורן

לפני 5 ימים

|

0

הניה בל בטור מלא הומור: אז לחכות לשבועות או לא להיות?

לפני 5 ימים

|

0

הזמרת יעל כליפא בראיון מיוחד על קבלת התורה בכל יום מחדש: "שיר אחד מחובר יכול לעשות יותר מהרצאה שלימה" | מיכל ירושלמי

לפני 5 ימים

|

0

היא חזרה | מקבץ שירים מרגש מנשים חרדיות לנעה ארגמני שחזרה משבי חמאס

לפני 6 ימים

|

0

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה במיוחד בשבילך | ג' סיון תשפ"ד

לפני 6 ימים

|

0

כך ההודיה לה' גם מקדמת את הישועה וגם מכפרת עוונות | החיזוק היומי

לפני 6 ימים

|

0

גם את יכולה להנות מעור חלק וצעיר: קליניק חכמים על קמטים

לפני 6 ימים

|

0

כדורי גבינה משגעים בציפויים עשירים | הכנה וצילום: שושי סירקיס

לפני 6 ימים

|

0

תזכרו את הרגע הזה! | סיון רהב מאיר

לפני 6 ימים

|

0