אחד המניעים הגדולים שגורמים לנו לייצר שינוי היא מערכת השכר והעונש, או המילים אחרות, כל מה שמוסיף לנו תענוג, כיף, שמחה, אושר או כל מה שמצמצם ומקטין את הכאב, את הסבל, ואת אי-הנוחות.
המגנון הזה משרת אותנו נפלא כאשר אנו מגיעות אל חינוך הילדים, עשית מעשה טוב? קח פרס. מילה טובה או עידוד. עשית משהו לא טוב? נצעק, נזעיף מבט, נעניש או כל מעשה אחר שמטרתו לחבר בין המעשה הלא מוצלח אל תחושת סבל ואי נוחות.
כך אנו מחנכים את הדור הצעיר ולפעמים גם את הבוגרים יותר. כך גם חינכו אותנו בצעירותנו… ונדמה שעדיין יש בנו ילדה קטנה אי-שם בפנים אשר ממשיכה לנהל אותנו לפי אותו מנגנון בדיוק. לא משנה עד כמה נבין בשכל שעלינו לשפר את התזונה ולהרבות במזון מן הצומח, האם ברגע שהרעב תוקף אותנו נאכל את המאכל המזין? נשקיע בעצמנו בשייק פירות או סלט רענן? או פשוט נבחר בעוד כוס קפה, עוגה עטירת שומן או שוקולד עם קלוריות ריקות תוכן? לא משנה עד כמה נבין שחשוב להתכונן לשבת מראש, להתחיל מוקדם, האם עצם ההבנה הזו באמת תגרום לנו לא לדחות את ההכנות עד לעיצומה של הצפירה?!
ישנם לא מעט אנשים אשר מונעים ממה שגורם להם הרגשה טובה או צמצום סבל באותו הרגע, ולאו דווקא מתוך שיקול דעת ובחירה מודעת. יש כמובן אף מקרים הפוכים, כמו אותן הנשים אשר לא מסוגלות לשבת לקרוא, לנוח או לפטפט עם חברה כל עוד ישנם כלים בכיור, חפצים על הרצפה או כביסה שממתינה במכונה. זה אותו מנגנון בדיוק. "רק אם אראה שהבית שלי מסודר או אז אוכל להרגיש טוב עם עצמי" הן חושבות. כלים מלוכלכים, ערימות גיהוץ וצעצועים פזורים גורמים להם לחוש סבל אמיתי אשר מניע אותן לפעולה.
לא פעם אני שומעת על נשים ואמהות המשוועות לייצר שינוי בביתם, כי הן מרגישות שמשהו שם לא עובד כראוי. הן רוצות אחרת, רוצות שינוי. לא משנה אם מדובר באי-סדר הנדמה כי התנחל בקביעות בין כותלי הבית או הצורך שהכל יהיה נקי, מושלם, ללא רבב. אין ספק כי הבית מניע אותנו, בין אם נרצה ובין אם לאו. כל מני התניות והקשרים מופעלים שם עלינו. כל מני משפטים והרגשות שספגנו הן מבית ילדותנו אנו או מראשית נישואנו. האם עצרנו לבחון מה מניע אותך וגורם לך לפעול בתוך הבית שלך? האם את אכן מרוצה מהמצב הזה?
כמו כל הרגל, ישנם הרגלים המיטיבים איתנו ועוזרים לנו לבסס סדר יום קבוע ושליטה כלשהי על עומס היומיום. ישנן לא מעט נשים ואנשים אשר מקדישים פרק זמן משמעותי על מנת לתכנן, לחשוב, לבחון ולתהות. אך מנגד, ישנן הרגלים אשר אינם מטיבים עמנו והם עלולים לייצר מתחים, לחצים וחרדות. עצם העובדה שהרגל כלשהו, היה טוב לאמא שלי או לחמותי או אפילו לי עצמי בעבר הלא רחוק, אינו אומר שהוא מתאים לי כיום ועלי לשמרו בכל מחיר.
יכולת ההתבוננות בעצמנו והסקת המסקנות יכולה להיות המורה הכי טוב ליצירת שינויים חיוביים בחיינו, יותר מכל שיעור טוב או הרצאה מאלפת. נסי להתבונן בעצמך ובמה שמניע אותך, בתוך הבית שלך עצמך: האם את בורחת מכאב? ממפגש עם מילות אשמה וביקורת? מתחושת הלא בסדר? האם את מנסה להיות "אמא טובה" לפי הגדרה של משהו שאיננו את? או האם את מלאה בתחושה של אושר ושמחה ומחפשת להגדיל את התחושה הזו על ידי עשייה של עוד מעשים טובים, עוד דברים שמשמחים אותך?
אומרים כי "הבית הוא מבצרו של האדם". את אמורה לחוש בטוב ובנוח בבית שלך. לא מעט נשים חשות תחושות קשות דווקא בתוך הממלכה הביתית, כי הן כל הזמן בורחות מכאב כלשהו, באופן לא מודע. בין אם זה מתוך ניסיון לרצות אדם כלשהו, לעמוד בסטנדרטים חיצוניים או הניסיון האבוד מראש להיות "האמא המושלמת" עלי אדמות.
יש לי סוד לגלות לך: סדר וארגון אינו ערובה לתחושה טובה! ישנן נשים מסודרות ופדנטיות אשר משתפות בתחושות קשות, של שיעבוד לסמרטוט ואי יכולת לייצר חיים מלאי סיפוק ומשמעות כי הן כל הזמן מופעלות מכל לכלוך או מכל חפץ אשר אינו מונח במקומו. הן מלאות בדריכות תמידית מכל הפרה של סדר. יתרה מכך, הן חשות תסכול עמוק על עצם היותן מופעלות ללא תחושת שליטה מצדן. כאילו אין להן כלל בחירה.
מנגד, יש כמובן את הצד השני. בית שהבלגן שולט בו ביד רמה והאישה מרגישה שכבר איבדה שליטה על כל המתרחש בממלכה שלה, לא ממש מלא באווירה טובה. גם להן קשה לקום בבוקר עם שיר על השפתיים ולהתחיל את היום. ישנן נשים המדווחות על תחושות של חוסר מסוגלות, אי אמונה בעצמן, תחושת כישלון והערכה עצמית נמוכה, כי הכיור גדוש תמיד, הריצפה דביקה, והפעם האחרונה שהיה ניתן לצפות בתחתית סל הכביסה היא כאשר הוא נרכש וכל זה עוד לפני שבכלל דברנו על הביקורת שהן סופגות מהסביבה הקרובה.
במילים אחרות, כאשר תחושת הלא בסדר מנהלת את הבית, זה לא בסדר. וזה ממש לא משנה איך הוא נראה! התחילי להתבונן בעצמך ובמה שמניע אותך. האם את מרבה טוב עם עצמך? מנסה לצמצם תחושות שליליות? מה באמת מפעיל אותך ללא בחירה מודעת? לפעמים, מספיק רק לשים לב. להבין את עצמנו, בעצמינו.
חני רחמין, קאוצ'רית לנשים ונערות | [email protected]