אנחנו מאד מפחדים שמישהו קרוב אלינו ילך, ייעלם, יפטר מן העולם ח"ו או פשוט יחליט לקחת את הרגליים וללכת. ומצד שני גם לרבים מאיתנו קשה, מביך ולפעמים גם בלתי נסבל להיות בקשר רגשי קרוב או קרוב מדי. ויש איזושהי סקאלה דמיונית כזו שבה אנו ממוקמים בין שני הקצוות, היכן שהוא על הרצף.
אז מה זה החרדת נטישה הזו?
בתור התחלה יצאתי לבדוק במילון עברי מה משמעות המילה "לנטוש"?-
והתקבלו 2 פירושים במילון :
לִנְטוֹשׁ – נָטַשׁ, שם פועל
עזב; הפקיר
עָזוּב.
כשאנחנו מדברים על פחד מנטישה בדרך כלל יש איזושהי חווית עבר, חווית ילדות אם תרצון של נטישה שהופכת להיות סוג של "תבנית" בקשרים שלנו.
פרופ' לוי־שיף אומרת "משורה של מחקרים עולה שהיעלמות פתאומית של אחד ההורים נחווית כאירוע ששינה את חייו של הילד שנעזב בפתאומיות. "התשלום הרגשי הוא ארוך שנים, ופירעונו נמשך כל החיים. הילד מפתח מודל פנימי שלא נותן אמון ולכן יתקשה ביצירת קשרים קרובים בכלל וזוגיים בפרט. הוא לא יוכל לחוש אינטימיות וביטחון כי הוא לא סומך על איש ולא על העולם, והכי חמור – גם לא על עצמו; כי הוא סוג ,'ב לא רצוי, לא ראוי אפילו להסבר, אחד שנעזב בפתאומיות כשהיה קטן וחלש, וסימן שמגיע לו. ומחשש לחזרה לתחושה הקשה הזו, הוא יינעל לקשר"
במקום להכביר במילים אני פשוט אביא תיעוד מהשטח, על ילדה בת 7 שעבדתי איתה במשך שנה. בשלב ראשון נתאר את הפחד מקשר רגשי קרוב, הקנאה באחרים שנמצאים בקשר קרוב עם הקרובים אלי, ובשבוע הבא בהשראת ט"ו בשבט נדבר על חוסן נפשי ואמון בעצמנו כדרך להשתחרר מחרדת הנטישה שקיימת בכולנו ברמה כזו או אחרת.
נועה נכנסת בדממה, מתיישבת בכסא, ואמרת לי "ראיתי את הגננת יושבת אצלך בחדר… כל הילדות פתחו את הדלת ואני ראיתי"
את אומרת שראית את הגננת
כן, מלא זמן היא ישבה פה
יכול להיות שאת כועסת עלי שנתתי לגננת להיכנס לחדר שהוא רק שלי ושלך….?
כן…
אני יכולה לרגע להיות את?
נועה מהנהנת, אני יושבת בפרופיל מאחורי נועה ומדברת אל אביגיל – "אני כועסת עליך… למה את מכניסה לפה אנשים להרבה זמן ואותי לקצת זמן… ?
נועה מביטה בי ב מבט קרוב ומופתע עם חיוך קפוא, רגליה נוקשות ורועדות
אני משקפת "זה מפחיד שאני עומדת כ"כ קרוב אליך?
כן.
החלטתי להתרחק.
מיד כשזזתי מהמקום הקרוב הפסיק הרעד ברגליים של שרה
נועה: את אמרת לי שרק הילדים שנכנסים לפה מחליטים!
-מה שאת מבקשת ממני בעצם היום נועה, זה שאת רוצה לבחור מי יכנס לחדר, ומה יקרה כאן, שאת תחליטי ותבחרי.
כן….
אני רוצה לצייר
מוציאה לה דף וצבעים
נועה מציירת, ומבקשת ממני שאנגן לה שיר עם הגיטרה….( דבר שהיה כבר במפגשים קודמים)
אני משקפת את הצורך בלטשטש את השקט שנוצר בחדר (זהו פחד עמום מקשר רגשי קרוב).
נועה מבקשת להפסיק לצייר…
"אני צמאה"
"כואבת לי היד."…
תחושה של קשר קרוב? זה אכן קצת קשה…
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
אחרי זה לא מבינים למה ילדי גרושים נמצאים במקום נמוך יותר
תודה על המאמר אמיתי ונכון התחברתי לכל מילה!!
ולך חיה כן, ילדים להורים גרושים חווים חויות קשות מאוד, חלקם ממש בגדר יתומים בחיי הוריהם.
לצערנו ישנם סיבות נוספות שילד יכול לגדול בבית עם הורים נשואים ועדיין לחוות חויה של נטישה והזנחה רגשית…