יש משהו בנוכחות של תחפושת או מסכה שגורם לנו לחרוג מההתנהגות היומיומית שלנו. המסתורין שאנו מאפשרים לעצמנו לעטות פעם בשנה שובר את השגרה ומעורר בקרבנו תופעות פסיכולוגיות מרתקות. מחקרים שונים ניסו להבין מה ההשפעה של לבישת תחפושת וחשפו כי מאחורי המסכות מסתתרות תובנות על נפש האדם. הנה שלוש השפעות פסיכולוגיות שכדאי להכיר לרגל חג פורים, ובכלל.
מסכה או תחפושת יכולות לגרום לאנשים לכופף נורמות חברתיות
התוצאה הבסיסית ביותר של לבישת תחפושת או מסכה היא שינוי במראה החיצוני, ויש לכך השלכות מהותיות. ההסתרה או ההסוואה של איך שאנו נראים גורמת לתופעה שנקראת דה-אינדיבידואציה כלומר התנתקות מהעצמי הפנימי שלי ושיוך לקבוצה מסויימת.. למשל רופאה או עקרת בית… החוקרים המכוננים של התופעה בפסיכולוגיה המודרנית היו מילגרם וזימברדו שעסקו בשנות ה-60 וה-70 בתופעת אפקט העדר, הגורמת לאנשים לאבד את זהותם האישית בתוך קבוצה ולפעול בניגוד למערכת המוסר האישית שלהם – כמה שחברה ועדריות הם חלק חשוב בהתנהגות שלנו…
ואכן, גם לאנשים מבוגרים יותר יש נטייה לשבור את הנורמות המקובלות תחת תחפושת או מסכה. שני מחקרים נערכו בקרב סטודנטים: האחד בדק את הקשר בין תחפושות לבין צריכת אלכוהול וסמים, והשני בחן האם סטודנטים יסכימו להסתובב עם שלט מביך כשהם עטויי מסכה. בשני המקרים התחפושות עודדו את ההתנהגות הנבדקת – וכאשר התחפושות היו קבוצתיות, ההתנהגות הייתה חריפה עוד יותר.
המשמעות היא שלתחפושת יכולה להיות השפעה חיובית אם אנו טוענים אותה במשמעות הנכונה. אפשר לבחור להשתמש באפקט הדה-אינדיבידואציה בתבונה: להפוך את התחפושת לגורם מצמיח ומעודד שגורם לנו לאזור אומץ ולדחוף אותנו למלוא הפוטנציאל.
התחפושת שתבחרו מספרת משהו על האישיות שלכם
בני האדם מקדישים נתח גדול מהזמן ומהאנרגיה שלהם כדי לספר לעולם משהו על עצמם. יש לנו דרכים מגוונות לעשות זאת – השעון שאנו עונדים, המוזיקה שאנו מאזינים לה ועוד… העניין הוא שלפעמים זה התת-מודע שלנו שמנסה לתקשר עם העולם, ממש כמו במקרה של תחפושות. .
לפי אחת התיאוריות הפסיכולוגיות, האישיות שלנו נעה בין שני קטבים: האני המודע שאנו מציגים לכל העולם על בסיס יומיומי, והאני הנסתר – שיכול להיות ההיפך הגמור. החוקרים טוענים כי אנשים נוטים "להתחפש למישהו שהם אוהבים ורוצים להידמות לו, או למישהו שהם שונאים ורוצים להגחיך". כלומר, בחירת התחפושת מספרת משהו על מי שהיינו רוצים להיות או על משהו או מישהו שאנו סולדים ממנו.
מחקרים שונים מעלים לכל אחת מהתחפושות הבאות סיבה או חיפוי על משהו:
תחפושות מפחידות: מעידות על סקרנות מפותחת לגבי המוות.
תחפושות תמימות: עשויות לספר על תחושה של אובדן התמימות הקיימת בבעליהן, או על השאיפה לחזור לזמנים פשוטים יותר.
תחפושות של חיות: בעלי החיים השונים מזוהים עם תכונות שונות, ולכן בחירה להתחפש לבעל חיים מסוים מעידה על קיום התכונה הדומיננטית שלו גם בבעל התחפושת. לחלופין, הבחירה יכולה לספר אילו תכונות מעריץ האדם שהתחפש לבעל חיים כלשהו.
תחפושות של ליצנים או דמויות מצוירות: מספרות על המתחפש שבחר שבחר בהן כי הוא מעוניין להניח את אופיו הרציני בצד ולאמץ תדמית משעשעת וקלילה.
תחפושות של דמויות רשעות: תחפושות אלה מאפשרות לאנשים לבטא את הצד האפל שבהם ללא רגשי אשמה. בנוסף, הבחירה בדמויות רשעות יכולה להגיע מתוך מקום של פגיעות וחרדה, כיוון שהן מבטאות תחושת מיאוס וסלידה של האחר.
תחפושות של דמויות כוחניות: מבטאות פנטזיה של "כל-יכול". לעתים מעידות על חוסר אונים ועל חוסר ביטחון.
כמו בכל מחקר פסיכולוגי, הקווים המנחים אינם בהכרח חלים על כל אדם ואדם, אבל הם מאפשרים לנו להביט פנימה ולשאול את עצמנו מה אנו מנסים להגיד לעולם כשאנו בוחרים את התחפושת שלנו.
הפרדוקס של חג פורים
פורים הוא זמן נהדר לשים את האישיות המוצהרת שלכם בצד ולכוון את אור הזרקורים לצדדים הפנימיים שבכם.
מתברר שפורים הוא חג פרדוקסלי: דווקא כשאנו מחופשים למישהו או למשהו אחר, אנו חושפים את האופי והתכונות האמיתיים שלנו. בין אם זו חתירה למצוינות, הבלטת התכונות החיוביות או התפיסה הרומנטית שלנו – התחפושת מאפשרת לנו לשדר לסביבה את המסר האותנטי שלנו, ובו בזמן להיות במודעות ולחקור את הצדדים שביומיום נשארים מאחורי הקלעים.