האם באפשרותך להצמיח את הילד שלך ??

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בס"ד

" תסכול !! "אומרות לי נשים רבות כשהן מספרות לי עד כמה הן משקיעות בילדיהן "אני עסוקה עד מעל לראש  עם הילדים , מבשלת מסדרת מלבישה ומקפלת , מקשיבה ומטפלת  ובקושי נושמת – ובכל זאת הילדים לא ממש ממושמעים , מתלוננים ורבים – ואילו ברחוב הסמוך מתגוררת משפחה ששורר אצלם אי סדר , הילדים ממש לא מטופחים , וארוחות מבושלות – רק בשבתות . אבל באסיפת הורים – המורות מרוצות , הם מתנהגים למופת והעיקר מרוצים ומאושרים . זה נראה לך פייר , זה ?

בקהלת רבה ( ז' , כח )  כתוב :

בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי- בשבילך- בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

 

לומדים אנו מכאן – שכדי לא לקלקל , צריך גם לתת את הדעת .

ובחינוך הילדים על אחת כמה וכמה !

 

לעיתים אנו משקיעות כ"כ הרבה –מתאמצות ונותנות ,  אך האם בדקנו בוודאות שאנו משקיעות במקום ובכיוון הנכון ?  אולי חלילה השקעתנו הינה הרס , ולא בנין ?  – ועל כך מלמדים אותנו חז"ל שצריך לתת את הדעת שלא לקלקל . גם בחינוך . לפעמים – שב ואל תעשה עדיף . אם אני לא בטוחה שכך צריך לעשות , וכך צריך לחנך – אז אולי עדיף לא לעשות – לא לקלקל – עד שלא יתברר לי בוודאות שזו הדרך וזה הכיוון !

ולכן – לעיתים ( לא תמיד ! זה לא גורף ! ) אנו רואים משפחות פשוטות ולא מתוחכמות , שפשוט לא עשו כלום . הלכו בדרך הטבעית . לא ניסו לשנות ולהילחם    – ולכן לא עשו גם טעויות ! והילדים שלהם , ברוך השם , הולכם בדרך טובה וישרה …

אז עצה טובה לכולנו : אם ברצוננו להצמיח את ילדינו , קודם נבחן היטב את דרכנו . לא שחלילה נשב בחיבוק ידיים ונמתין לראות מה יצמח  , אבל שכן נהיה בטוחות שאכן אנו פועלות נכון וע"פ דרך התורה , ולא נורא אם מדי פעם , כשלא ברור לנו האם הפעולה היא לטובת הילד , או , חלילה , רק לאגו שלי , אז " נשב ולא נעשה – עדיף "!

 

 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

2 תגובות

  1. שלום לך רותי . ושלום לכולכן .
    המשכנה לעקוב אחרי המאמרים שאביא באתר – ומקווה שאתייחס בהמשך גם לסוגיה זו .
    בינתיים אמליץ ב3 משפטים :
    ראשית : חובה עלינו לבדוק שאיננו פועלים בתחום החינוך מתוך כעס – אלא מתוך מנהיגות אישית .
    שנית : להימנע בכל מחיר מביקורת – שכשמה היא תמיד "קוברת ".
    שלישית : אם תמיד נשאל את עצמנו – איך היינו חשות לו היו אומרים לנו את מה שאמרנו לילדינו , אזי נצמצם את הנזקים במאוד מאוד !
    להתראות בפוסט הבא ….

    שלומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.