מותר או אסור?
בספר "עלינו לשבח" מביא שסיפר הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א על אביו הקהילות יעקב, שהיה מניח פירורים בשבת זו, עד שגיסו מרן החזו"א הורה לו שלא ימשיך במנהגו, ואכן הפסיק כן והניחם במוצ"ש, ומסיים הגר"י זילברשטיין, ונראה שמוצאי שבת קודש עדיין שבת עליה עד גמר "מלוה מלכה".
כתב בספר "שמירת שבת כהלכתה (החדש, פרק כ"ז דין כא), מותר ליתן בשבת מזונות לפני הבהמה והעופות שמזונותיהם עליו, ולאו דוקא הבעלים אלא גם כל אדם אחר מותר בזה. ואם אין מזונותיהם על האדם אסור להאכילם, אפילו אם אין כוונתו אלא כדי להנות את בריותיו של הקב"ה. ולפי זה, לא יפה עושים אלה שמפזרים גרגירי חטים או שיירי פשטידה לצפורים בשבת בשלח-שירה אך מותר לנער מפה מן הפירורים שעליה במקום שיש בו עירוב, הגם שצפורים תאכלנה אותם.
בציץ אליעזר (חי"ד סי' כ"ח) מסיק להתיר, וכתב בדבר הנחה לעופות בחצרות ובגגות בשבת פרשת שירה, כך הוא מנהגן של שראל, וזכרוני ממנהג זה מילדותי, ונהגו ככה בבתים של תלמידי חכמים יראים ושלמים באין פוצה פה מצפצף ומפקפק, ואין מקום לבוא ולהתריע על כך, ומנהגן של ישראל תורה היא.
הגר"י זילברשטיין שליט"א מציע לקיים מנהג זה ע"י שיניח מלפני השבת בחוץ בצלחת ויניח ע'ל גבי צלחת נוספת, ובשבת בבוקר יטול את הצלחת העליונה לצורך הסעודה, וכך לא יתבטל מנהג ותיקין זה.
הטעמים לזריקת הפירורים:
מנהג ישראל בשבת שירה בבקר להשליך פירורי אוכל לצפרים. וזה על פי המדרש, בשעה שאמר משה לישראל ליקטו ביום הששי לחם משנה כי השבת לא יהיה בו מן, מה עשו דתן ואבירם? הלכו בלאט בבקר בשבת למקומות שהמן היה יורד שמה, ופזרו מן המן שהיה להם מחוץ למחנה בכדי להראות לישראל שלא כנים הם דברי בן עמרם השואף להוכיח לעם ישראל כי השבת מקודשת היא מעצם בריאת העולם ומהלך הטבעיים שבעולם.
מובא במדרש רבה על הפסוק ראו כי ה' נתן לכם את השבת, ולמה לא אמר משה דעו לכם כי ה' נתן את השבת? כי חפץ להוכיח לישראל ולהראות להם במראה עינים, שמקודשת היא השבת שהמן אינו יורד בו. אבל דתן ואבירם התנכלו ושאפו לחתור תחת משה, ולהבאישו בעיני העם שהוא חלילה שיקר ותורתו שקר, ולכך פיזרו את המן ביום השבת. מה עשו הצפרים בכדי להפר את מזימות דתן ואבירם? היו באות להקות להקות ואוכלות את פירורי המן. נמצא, שקדושת השבת נתאמתה והוכחה שוב כדבר משה רבינו. ובתור תגמול והכרת תודה לציפרים, נוהגים לפזר להן פירורים בכל שבת שירה.
מספרים בשם המהר"ל מפראג שבשבת קודש פר' בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים קטנים לקבץ את הילדים בשבת זו בחצר בית הכנסת "אלט נוי שוהל", ולספר להם את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וצפצפו בשעה שמשה ובני ישראל אנשים ונשים שרו את שירת "אז ישיר", ולזכר שירת הציפורים וריקודן בעת קריעת ים סוף תיקנו שהילדים יאכילו את הציפורים בגרגרי חיטה, ולאחר מכן בירך המהר"ל את הילדים ואת הוריהם שיזכו לחנכם ולגדלם לתורה ויראת שמיים ומעשים טובים.