כמה פעמים את צריכה לקרוא לילדודס שיערכו שולחן? יורידו אשפה? יסדרו את חדריהם?
זה נמאס בשלב מסויים לכל הורה!
מה עושים? איך מתמודדים? מרימים ידיים ועושים הכל לבד? ממשיכים להתעמת וליצור קונפליקטים ואינטראקציות מורכבות בינך לבין הילדים?
אז זהו שיש כמה חוקרים שכנראה ממש מזדהים איתך ועם כאבי הגב והעומס שלך…ובכלל עם החינוך הפשוט של ילדים הגדלים בבית משותף –
טריק מיוחד – לגרום לילד שלך לשתף פעולה ו…"לעזור בבית"
מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם ב- Child development בדק האם קיים הבדל בפעולת הילד כאשר משתמשים במילים שונות בעת הבקשה לעזרה.
המחקר נבדק על ילדים בגילאי הגן (3-6) לעזור. החוקרים חילקו את 150 הילדים שהשתתפו במחקר לשתי קבוצות:
בקבוצה הראשונה: החוקרים דיברו עם הילדים על השתתפות במטלות הבית והשתמשו בשם הפועל "לעזור" (Help) ואילו בקבוצה השניה: החוקרים השתמשו בשם העצם "עוזר" (Helper).
אחר כך ניתנה לילדים אפשרות לשחק בצעצועים, ובסיום נתנה להם האפשרות לסייע לחוקר להחזיר את הצעצועים למקום ולסדרם.
הממצאים מפתיעים: ילדים מהקבוצה השניה – ששמעו את המילה "עוזר" נרתמו הרבה יותר לסייע ולעזור בעת סידור הבלגן לעומת אלו מהקבוצה הראשונה ששמעו את המילה "לעזור".
בעצם התגלית היא כי חיבור של הילד לדימוי חיובי שלו כעוזר לאחר יכולה להשפיע על נכונותו לסייע. ניתן לחשוב על כך גם כצורת ההבניה התפיסתית, לפיה האם מבקשת את העזרה. כאשר שם הפועל "לעזור" – מבטא רובוטיות ופקודה יבשה. בעוד המילה "עוזר", – משווה אוירה של שיתוף פעולה ובכך מכניסה למודעות הילד כי בעצם הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה וכי הוא אישיות בעלת משמעות והוא ממש "עוזר"…
למה? כי "גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה …"
2 תגובות
כל כך נכון. אוסיף גם שהילד מרגיש אם ההורה סומך עליו או רק נעזר בו מחוסר ברירה.
מעולה מעולה !
תודה .
אשתמש בל"נ בהרצאות שלי אודות " כיצד לבקש עזרה "( לא רק מהילדים …)