ליל ב׳ סיוון. ה-24 במאי 2001. אירוע חשוב בחייהם של קרן ואסי דרור, יום חתונתם. מאות אורחים הוזמנו לשמחת נישואיהם, להשתתף ביומם הגדול. ואכן, השמחה הייתה רבה. לבד מההתרגשות שבעצם החתונה, מצד הכלה נרשמה תקווה לסיים תקופה קשה שעברו: מות בניהם ממחלה, וסיום החלמה לאחר תאונת דרכים שעבר האב.
לפי תיעודו של צלם האירוע, השמחה הייתה רבה. מאות אורחים חגגו, שמחו, ופיזזו על רחבת הריקודים, עד אשר קרוב לשעה אחת-עשרה בלילה, קרסה רצפת אולמי ורסאי, בקומה השלישית במבנה ששכן ברחוב דרך בית לחם בירושלים, על מאות אורחיו.
עשרים ושלושה איש נהרגו כתוצאה מהאסון ולמעלה משלוש-מאות פצועים שחייהם השתנו בשבריר של רגע אחד.
התברר, כי כשלושה חודשים לפני האירוע, הבחינו בעלי האולם שהרצפה, במרכז האולם, מקום בו נערכו החופות ובהמשך הפך לרחבת הריקודים – הולכת ושוקעת. משנקרא רצף להסדיר את הליקוי, הבהיר לבעלים, כי מדובר במחדל בטיחותי, וכי יש להזמין מהנדס לבחינת הגורמים אשר הביאו לשקיעת רצפת האולם (היא התקרה בקומה השניה, בה אוחדו שני אולמות לאולם אחד – והוסר קיר תומך). ואולם, בעלי האולם, בחרו להורות לרצף למלא את השקעים בחול, ולרצף. מה שבדיעבד גרם למאות קילוגרמים נוספים להכביד על התקרה הגוססת. כחודש וחצי לפני קרות האסון, איתר מומחה חיצוני כי מערכת הניקוז והאטימה מתחת לריצוף של אולם ורסאי – דולפת (ידיעה שפורסמה במקומון ״כל העיר״ – דלפיה העלולה לסכן את יציבות הרצפה). שום תיקון לא בוצע.
בנוסף, תקרת הקומה השניה (רצפת אולם ורסאי) נבנתה בשיטת ״פל-קל״, שיטת בנייה של תקרות בטון אשר הציעה פתרון קל, מהיר וזול יותר ליציקת תקרות במקום תקרות צלעות מבטון מזוין. יצוין כי שיטה זו אינה עמדה בתקן הנדרש. שנה קודם לאסון פורסמו בהרחבה הסכנות העולות משימוש בשיטה זו, ונרשמו מקרים שהשיטה גבתה אסונות שאף הסתיימו במוות. משרד הפנים הורה לרשויות המקומיות שלא לתת טפסי אכלוס למבנים שנבנו בשיטה זו, ובהמשך אף דרש לבדוק מיידית את כל המבנים שנבנו בשיטה זו, ולחייב בדיקה הנסדית.
*
שני מסלולים משפטיים הותוו, בהקשר של אסון ורסאי: במישור הפלילי – החקירה, ובירור האחראים ברשלנותם למותם ולפציעתם של אנשים רבים, שכל שבקשו היה לשמוח ולשמח את הזוג דרור ביומם הגדול; ובמישור האזרחי – מאות התביעות הניזקיות של אלו ששילמו בחייהם או במותם בגין רשלנות זו.
במישור הפלילי: בשנת 2004 הורשעו בעלי האולם בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, ונגזר על כל אחד מהם שנתיים וחצי מאסר בפועל. ממציא שיטת הפל-קל, המהנדס אלי רון הורשע ב2006 בגרימת מוות ברשלנות, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל. על המהנדסים האחרים – נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל.
למרות שעברו מאז האסון כ – 16 שנים, רק לאחרונה החלו להינתן ההחלטות בגין פיצויים נזיקיים עבור מאות הנפגעים באולם, לאחר שנקבעה שיטת חישוב ייחודית למקרה זה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
