
אחרי בלותך/ חמוטל אופמן
גָּלוּת מִזְדַּקֶּנֶת מְדַדָּה בָּרְחוֹבוֹת מְאֻבֶּקֶת מֵעֹבֶשׁ שָׁנִים. טוֹוָה רְשָׁתוֹת שֶׁל קוּרִים שֶׁדָּבְקוּ בָּךְ כָּל כָּךְ, בְּהֶסְתֵּר הַפָּנִים. עֵינַיִךְ כָּהוּ וְיָדֵךְ מְגַשֶּׁשֶׁת דְּרָכִים. צְמוּקוֹת פָּנַיִךְ מִשֶּׁבִי