קטגוריה: כללי

"אני לא יוצאת מכאן עד שאת מספרת לי", אמרה, "חלמתי חלום ואני רוצה לדעת מה קורה".

בסדרת המתכונים לפסח שהכנו לכן יחד עם כרמית, אי אפשר לוותר על קלאסיקה אמיתית – טראפלס שוקולד עשירים, עמוקים ומדויקים בטעם.

"...קראתי ועשיתי. בבוקר חג הפורים, אחרי קריאת מגילת אסתר, נסעתי עם בעלי לעיר אחרת. עליתי לקומה המיועדת. בלב נרגש השארתי ליד הדלת משלוח מנות, והלכתי. הרגשתי הקלה אדירה..."

באותה שבת הגעתי אני לבית הכנסת עם כאב בלב, עם הריק. ישבתי שם בצד, מקשיבה לשיחה שאינה שלי, אבל נושמת כל מילה. זה הרגיש כמו נחמה.

"המילה הראשונה שיהודי אומר בכל יום היא קודם כל מילת תודה. "מוֹדה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". תודה על כך שקמתי לעוד יום, זה לא מובן מאליו. באנגלית אפשר לומר זאת כך: We thank before we think — אנחנו מודים לפני שאנחנו חושבים...."

כל חברה אנושית מתבססת על כללי מוסר בסיסיים שקבעה לעצמה. אבל האם הכללים האלה יעמדו גם בניסיונות גדולים, בפיתויים חזקים של מעמד חברתי, שליטה, כוח וכסף?

אֵיךְ הִצְלַחְתָּ לְפַצֵּחַ אֶת חִידַת הַיְּקוּם אֵיךְ הִשְׂכַּלְתָּ בְּדַרְכְּךָ לְיַשֵּׁר לֵב עָקוּם אֵיךְ שִׁנִּיתָ עוֹלָם, הֵפַצְתָּ בַּחֹשֶׁךְ אוֹרָה מִנַּיִן הַכֹּחַ לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת עֲשָׂרָה?

פרק חובה : עדות חיה של אמא שלא איבדה את עצמה – וגם לא את התקווה

בא לכם ביס של לחמניה טובה? יש לי בשבילכן מתכון נדיר ללחמניות קטנות ומתוקות שגנאש השוקולד פשוט נשפך מהן

"מסתובבים בתוכנו 'נורוטראנסמיטורים' חומרים שמזינים תחושת ציפייה. יש בהם משהו שיוצר אנרגיה של מאמץ ועשייה, הרגשה של משמעות והשגה. כשאנחנו סוף סוף קונים את הדבר שכל כך תכננו ורצינו, והוא הופך להיות שלנו, כל הטרנסמיטורים האלה, מתפוגגים. חבל."