קטגוריה: רוצה לחלוק איתכן

"עד שהגיע רגע אחד יפה בתפילת ערבית. רגע שבו הרגשתי מחובר, קרוב לקדוש ברוך הוא. האטתי את התפילה וניסיתי להתבונן במה שקורה שם..."

"בחיים האמיתיים כל אחד נושא את הבושה אי שם בעומקים הכי חשוכים כי אנחנו אפילו מתביישים להודות בה, בבושה. אבל כולנו חווים אותה. כל אחד בסיפורי חייו ובסיפור הזה שלשמו התכנסנו היום יש המון בושה..."

"אבל הן לא עובדות רק לפי הפרוטוקול. הן מחייכות, מרגיעות, מנחמות. במציאות חשוכה של שיעבוד ורוע, שפרה ופועה היו אור...."

איך משפרים את המצב? איך מתקדמים לעבר גאולה? זה מתחיל בנשים של הדור. השבוע מתחילים לקרוא את ספר שמות, עם סיפור יציאת מצרים, ויש משפט מפורסם שחשוב להכיר >>

"הנקודה היהודית הקדושה שבתוכנו מצמיחה מחדש את הזהות המקורית שלנו, ומתברר שגם תחת עומס הצרות, השם והזהות אינם משתנים..."

"ימים שלמים שאני מטיילת בתוך המוח שלי בכל מיני פינות רחוב, טירות מצוקים וחופים ועדיין מדהים אותי שפעמים רבות החוויה החזקה היא דווקא במקומות הלא מתוכננים, במקומות שהפתיעו אותנו ובאו לנו ככה על אם הדרך בלי הודעה מראש...."

"איריס חיים בהסבר הפשוט שלה כביכול, של משחק המילים ביארה לנו רעיון אלוקי עמוק: איפה שיש גשמיות, גם המסואבת ביותר, אפשר להדליק אור על ידי חיבור לה'. כשאת מכניסה את ה', בכל מקום שתהיי, ידלק אור!..."

"ביום הזה עוד לא קרה שום דבר, לכאורה. אנחנו צמים כדי לזכור את תחילת הפורענות. בעשרה בטבת עוד אפשר היה לתקן, לשנות את המסלול. כמה חשוב לזהות סדקים ראשונים, ברמה הלאומית והאישית. לעצור לפני...."

"בעצם אם מסתכלים על זה זה הפוך על הפוך – דווקא כשאנחנו מרגישים את הלב עובד, אנחנו צריכים לשמוח כי אז אנחנו מרגישים את הלב עובד – אבל כשאנחנו מרגישים אותו ואנחנו לא אמורים להרגיש אותו אנחנו מאוד מאוד נבהלים..."

"יעקב אבינו מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, בניו של יוסף הצדיק שגדלו והתחנכו במצרים. הם הצליחו לשמור על זהותם היהודית גם בתוך תרבות זרה ומפתה..."