זה לא סוד שהמצוקה היא אם היצירה, גם הכאב הוא קרקע טובה לצמיחה. חוסן הוא שריר שמתפתח רק אם משתמשים בו, שלא מבחירה בשנים האחרונות האנושות בכלל ובישראל בפרט אנו עדים לאימוני שריר החוסן. בואו נעשה את זה נכון ונבין את המשמעויות.
צמיחה פוסט-טראומטית: כיצד ילדים יכולים להתחזק מחוויות קשות
כהורים במצב הנוכחי, טבעי שחוששים מהשפעות הטראומה על הילדים. אבל חשוב לדעת שילדים הם הרבה יותר חסינים ממה שאנחנו חושבים, ושיש תופעה מדעית מוכחת שנקראת "צמיחה פוסט-טראומטית".
מה היא צמיחה פוסט-טראומתית?
PTG זהו המושג המתאר כיצד אנשים, כולל ילדים, יכולים לא רק להתמודד עם חוויות קשות אלא גם לצמוח מהן ולהתחזק. המחקרים מעידים כי רוב הילדים שחווים אירועים טראומטיים לא מפתחים הפרעות נפשיות, אלא להיפך – מפתחים כוחות חדשים.
איך זה קורה אצל ילדים?
הילדים מפתחים חוסן נפשי דרך מספר מנגנונים טבעיים. הם לומדים שהם יכולים להתמודד עם מצבים קשים ולשרוד אותם. זה מחזק את הביטחון העצמי שלהם לטווח ארוך. במקרים רבים, הילדים מפתחים אמפתיה גדולה יותר לאחרים שעוברים קושי.
החוויה המשותפת עם המשפחה יוצרת קשרים עמוקים יותר וחווית שייכות. הילדים לומדים לזהות ולהעריך את הדברים החשובים באמת בחיים – משפחה, בטיחות, קרבה. הם מפתחים כישורי התמודדות שיעזרו להם לאורך כל החיים.
מה אתם יכולים לעשות כדי לעודד צמיחה פוסט-טראומטית?
אחד הגורמים המכריעים האם ילדים יצמחו מהטראומה או יחוו אותה ככאב מתמשך הוא הנרטיב שההורים או והסביבה ממסגרים את החוויה. דברו על החוויה בצורה שמדגישה את הכוח והחוסן של המשפחה. במקום "איך נורא שעברנו את זה", נסו "ראו כמה אנחנו חזקים ואיך אנחנו דואגים אחד לשני". עודדו את הילדים לבטא רגשות ומחשבות, ותנו לגיטימציה לכל הרגשות – פחד, כעס, עצב, אבל גם גאווה על ההתמודדות.
חפשו משמעות בחוויה. לדוגמה, איך היא הביאה אתכם להיות קרובים יותר, או איך היא הראתה לכם כמה אנשים טובים יש סביבכם. עודדו אותם לעזור לאחרים או לעשות מעשים טובים – זה מחזק את תחושת המשמעות והשליטה.
שמרו על תקווה ואופטימיות מבוססת מציאות. "זה היה קשה, אבל אנחנו התמודדנו, ואנחנו נמשיך להיות חזקים יחד".
סימנים חיוביים לצמיחה פוסט-טראומטית אצל ילדים:
הילד מדבר על החוויה בצורה מאוזנת, לא רק על הקושי אלא גם על הכוח. הוא מפתח אמפתיה גדולה יותר לאחרים. הוא מראה חוסן גדול יותר במצבים קשים אחרים. הוא מעריך יותר את הקרבה המשפחתית והחברויות.
היו ערניים למצבים בהם צריך עזרה מקצועית
אם הילד מפתח חרדות קיצוניות, נסיגה חברתית או התפתחותית משמעותית, או הפרעות קשות בשינה ובתיפקוד שנמשכות מעבר לכמה שבועות, כדאי להיעזר באיש מקצוע ולקבל הדרכה.
זכרו – הילדים שלכם לומדים איך להתמודד עם קשיים בעיקר ממכם. אם הם רואים שאתם מתמודדים, מוצאים כוח ומשמעות, הם גם ילמדו לעשות זאת. המטרה לא להימנע מכל טראומה (זה לא אפשרי), אלא ללמד את הילדים שגם מחוויות קשות אפשר לצמוח ולהתחזק.
הילדים שלכם הם הרבה יותר חזקים ממה שאתם חושבים, ועם התמיכה הנכונה, הם יוכלו לא רק לעבור את התקופה הזו אלא גם לצאת ממנה חזקים יותר.
בשורות טובות
ושנגדל מכל הקשיים,
ברכי
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
