אָז אָמַרְתָּ "וְשָׂמַחְתָּ"
בְּלִי לְהַגִּיד אִם זֶה כְּשֶׁנָּכַחְתָּ אוֹ הָלַכְתָּ.
וְהָיוּ רְגָעִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ לְבַד
וְהָיִיתִי צְרִיכָה לְחַזֵּק אוֹתָךְ בְּתוֹכִי
כְּדֵי לִשְׂמֹחַ אוֹתִי
אִתְּךָ.
וּכְמוֹ שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד
כָּךְ הִתְחוֹלֵל בִּי,
הִתְחַלֵּל בִּי,
חוֹלֵל בִּי
חוּלַל בִּי
הַבִּי – לְתִי אֶפְשָׁרִי.
❤️פֶּרֶק רִאשׁוֹן
רְשִׁימַת הָאוֹרְחִים הִשְׁתַּנְּתָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים,
שֶׁהַחַג הָרִאשׁוֹן יָכֹל הָיָה לְהַסְפִּיק לְכַמָּה שָׁנִים.
הַטַּלְטֵלוֹת הָאֵלֶּה וְחֹסֶר הַוַּדָּאוּת הַמַּפְעִיל
עִיְפוּ לִי אֶת הַחַג עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל.
לְהַפְעִיל אֶת הַמּוֹחַ
לוֹקֵחַ הַרְבֵּה כֹּחַ.
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
🧡פֶּרֶק שֵׁנִי
לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, לְהַזְמִין וְאֶת מִי
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה גְּלוֹבּוּס בֵּינְלְאֻמִּי
כּוֹלֵל הָאוּ"ם
עִם הַהַפְגָּנוֹת, הַהִתְנַגְּדוּת וְהַנְּאוּם.
אֵין לִי רֹאשׁ לְפַזֵּר עֶלְבּוֹנוֹת,
אֵין לִי חֵשֶׁק לִזְרֹעַ טְעָנוֹת
אֲנִי רַק רָצִיתִי לָשִׁיר וְלִרְקֹד,
לְפַזֵּר אַהֲבָה
וְתָוִים שֶׁל הַרְמוֹנְיָה.
בַּלֵּב שֶׁלִּי הָיְתָה קָקוֹפוֹנְיָה.
תּוֹשִׁיעֵנוּ וְרִיב אַל תִּתֵּן לוֹ לִמְתֹּחַ.
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
💛פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
יֵשׁ תַּהֲלִיכִים הִיסְטוֹרִיִּים שֶׁלּוֹקֵחַ זְמַן לִקְלֹט
כְּמוֹ נְפִילַת אִימְפֶּרְיוֹת, אוֹ נְדִידַת הַחוֹלוֹת.
כְּמוֹ הִתְרַסְּקוּת שֶׁל תַּבְנִיּוֹת מַחְשָׁבָה שֶׁמְּלַוּוֹת אוֹתָךְ שָׁנִים
וּדְעִיכָה שֶׁל הָרַגְלַיִם שֶׁכְּבָר יוֹתֵר מִמֵּךְ זְקֵנִים.
וּכְשֶׁהַחַיִּים רָצִים תַּחְתַּיִךְ כְּמוֹ בְּסֶרֶט
אַתְּ מְנַסָּה לַעֲקֹב, מִתְבּוֹנֶנֶת, נֶעֱצֶרֶת.
הַסֶּרֶט רָץ, אַתְּ לֹא מַסְפִּיקָה לִרְדֹּף.
אַתְּ פִּתְאוֹם קוֹלֶטֶת כַּמָּה הַכֹּל הוּא בַּר חֲלוֹף.
אַתְּ מִתְעַכֶּבֶת עַל הָרֶגַע הַזֶּה עַל כָּאן וְעַכְשָׁו
וּכְבָר אֵין לְךָ כּוֹחַ לְהֵאָבֵק עִם הַיֵּצֶר הָרַע, וּזְקָנוֹ הַסָּב,
וְהַמַּלְאָךְ שֶׁל עָשָׁיו.
אֵין לִי סַבְלָנוּת עַכְשָׁו לִגְדֹּל מִזֶּה אוֹ לִצְמֹחַ.
אֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
💚פֶּרֶק רְבִיעִי
וְהַסֻּכָּה שֶׁלָּךְ עוֹמֶדֶת קְצָת לְבַד, קְצָת בּוֹדְדָה,
וְאֵיזֶה כֵּיף לָךְ וְאַתְּ נָחָה וְאֵין לְךָ עֲבוֹדָה.
וְהַמְּנוּחָה הַזּוֹ דּוֹקֶרֶת כִּי הִיא בָּאָה עַל הָעֹקֶם
וְיֵשׁ רֶגַע שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת בָּהּ לְבַד
וְטִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם זוֹלֶגֶת עַל הַחֹטֶם.
הֵיי, זֶה לֹא גֶּשֶׁם זוֹ דִּמְעָה
סֻכַּת שָׁלוֹם וּבַי,
סֻכַּת אֲרָעִי,
וּרְעוּעָה.
וְאַתְּ מְנַסָּה לִשְׁכֹּחַ
וּלְעַצְמְךָ לִסְלֹחַ
וְאֶת הַלֵּב לְהַבְטָחוֹת לִפְתֹּחַ…..
בַּסּוֹף אֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
💙פֶּרֶק חֲמִישִׁי
וְיֵשׁ סְבִיב אֲנָשִׁים שֶׁמַּר לָהֶם וְקָשֶׁה
וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁ….
אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתְּ בּוֹחֶרֶת, בּוֹרַחַת,
לְפִנָּה אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נַחַת,
הַצַּעַר כְּמוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרַיִךְ בְּשׁוֹבְלִים מִתְמַשְּׁכִים
וּמָה אַתְּ רָצִיתָ, רַק שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ שְׂמֵחִים.
הַשֵּׁם, אֵין לִי כְּבָר כּוֹחַ.
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
💜פֶּרֶק שִׁשִּׁי
מִלִּים קָשׁוֹת שֶׁהָס מִשְּׁמֹעַ
דֵּעוֹת נוּקְשׁוֹת, שֶׁהָס מִבְּלֹעַ
קְרָעִים גּוֹלְשִׁים לַבֶּטֶן עִם מַעֲדַנִּים.
נִתְקָעִים בֵּין הַוֶּשֶׁט לַלֵּב . לֹא מְאֻזָּנִים.
אֲנִי מְנַסָּה לִנְשֹׁם שֶׁיַּחְלִיק הַגּוּשׁ
אֹסֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי עָיֵף עַד יֵאוּשׁ.
אֲנִי כְּבָר רוֹצָה לִסְגֹּר
אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה בְּלִפְתֹּחַ.
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
🩶פֶּרֶק שְׁבִיעִי
מָסוֹרוֹת, הֶרְגֵּלִים,
רִקּוּדִים וּדְגָלִים,
הַכֹּל מִתְעַרְבֵּב לִי בֵּין הַקָּפוֹת
לְעִתִּים זֶה מַטְעֶה בִּי ה/תְּ/קַפוֹת.
אֲנִי מְנַסָּה לַעֲקֹף
אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לַהֲדֹף
בְּוָרֹד לַעֲטֹף
שֶׁהַטּוֹב הַגָּלוּי יִשְׁתַּתֵּף וְיִשְׁטֹף.
הַגֶּשֶׁם מַגְבִּיר
הֶעָנָן מַאֲפִיר
מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וּמַשִּׁיב הָרוּחַ
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׂמֹחַ.
🩷פֶּרֶק שְׁמִינִי
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה רַק דְּבָרִים קְטַנִּים
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁתָּמִיד יֵשׁ יוֹתֵר מִסְכֵּנִים
אֲנִי יוֹדַעַת לְחַיֵּךְ וְלִסְפֹּר אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַחֲסָדִים
וְלִמְצֹא דְּרָכִים לִרְגָעִים אֲבוּדִים.
אֲבָל בַּחַג הַזֶּה הָיוּ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת
וְנִצַּחְתִּי, נִצַּחְתִּי בְּכוּלָן,
אֲפִלּוּ בְּאֹפֶן מַרְשִׁים,
אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי עֲיֵפָה עַל הַקְּרָשִׁים.
אֲנִי נִכְנֶסֶת לְשִׁגְרָה עִם סוּג אַחֵר שֶׁל "בְּלִי עִם כֹּחַ"
וְזֶה רַק כִּי הִתְעַקַּשְׁתִּי לִשְׂמֹחַ.
וְלִכְבוֹד הַשִּׁגְרָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת
אֲנִי מַכְרִיזָה לִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת
לִשְׁעֹט קָדִימָה
בְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר ,
וְלִסְפוֹר כּוֹכָבִים
וְלֶאֱסֹף רִגְעֵי אוֹר
לְלַקֵּט לִי אֶת הַטּוֹב וְהָאֶפְשָׁר
לְהַמְשִׁיךְ לִצְבֹּעַ לְעַצְמִי בְּזָהָב מְאוּשָּׁר.
וְשָׂמַחְתִּי
וּשְׂמֵחָה
וְאֶשְׂמַח,
אֲנִי אֶעֱשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לִשְׂמֹחַ
כִּי בְּסוֹף הַשִּׂמְחָה
הִיא הִיא הַכֹּחַ.
💔פֶּרֶק תְּשִיעִי וְאַחֲרוֹן
מַקְדִּישָׁה אֶת מִקְבַּץ הַחֲרוּזִים הַזֶּה, שַׁרְשֶׁרֶת הַמִּלִּים וְהַמַּצָּבִים, לְעוֹד הֲמוֹן נָשִׁים שֶׁחָווּ חַג עִם הֲמוֹן אֶתְגָּרִים מִכָּל מִינֵי סוּגִים, וּמְאוֹד מְאוֹד רָצוּ לִשְׂמֹחַ, וּלְקַיֵּם אֶת 'וְשָׂמַחְתָּ" בְּהִדּוּר אֲבָל כָּל יוֹם הָיְתָה סִבָּה מַמָּשׁ מוּצְדֶּקֶת אֵיךְ לְנַצֵּחַ אֶת הַצַּעַר וְהָעֶצֶב וְהַדְּאָגָה. לְכָל אֵלֶּה, שֶׁלֹּא מְעִזּוֹת לְהַגִּיד בְּקוֹל שֶׁהַחַג הַזֶּה הָיָה שָׂמֵחַ אֲבָל עִם הַרְבֵּה "אֲבָלִ'ים",
אֲנִי רוֹצָה לְהַקְדִּישׁ אוֹתוֹ לְאֵלֶּה שֶׁהִצְלִיחוּ, וְגַם לְאֵלֶּה שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, לְאֵלֶּה שֶׁלֹּא יוֹדְעוֹת מָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו וְאֵיךְ לְהִתְקַדֵּם מִכָּאן, וּלְאֵלֶּה שֶׁבּוֹחֲרוֹת לִכְבֹּשׁ אֶת הַשִּׂמְחָה בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁאֶפְשָׁר.
לְכָל אִשָּׁה, (וְאִישׁ) שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַגִּיד עַכְשָׁו " וְשָׂמַחְתִּי", אֲבָל נִשְׁאָרִים מְחֻבָּרִים לָרָצוֹן הַזֶּה, וְלָאֵמוּן וְלָאֱמוּנָה וְלַתִּקְוָה- שֶׁאֶפְשָׁר!!
וּבְעִקָּר- שֶׁאֲנַחְנוּ רְאוּיִים!!!
מוֹעֲדִים לְשִׁגְרָה
מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה
גַּם כְּשֶׁמָּעַדְנוּ הַשִּׁגְרָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת שְׂמֵחָה וּמְעוֹדֶדֶת.
וְאוּלַי בִּכְלָל נַעֲבֹר לִקְרֹא לָהּ שִׁגְּטוֹב….
❤️🩹פֶּרֶק עֲשִֹירִי אוֹ נוּן בַּיִת
וּכְדֵי לַהֲפֹךְ אֶת זֶה לָמָּה שֶׁהוּא אִמּוּנִי מַמָּשׁ, תַּתְחִילוּ מֵהַיּוֹם , כֵּן, מֵהַיּוֹם- לִרְשֹׁם בַּמַּחְבֶּרֶת אוֹ בַּיּוֹמָן מִדֵּי יוֹם אוֹ עֶרֶב- שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁקָּרוּ לָכֶם . לְחַזֵּק אֶת הָאוֹר, לְהַנְכִיחַ אֶת הַטּוֹב, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁל הַשֵּׁם בַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ.
בְּסוֹף הַשָּׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם מַחְבֶּרֶת מְלֵאָה בִּדְבָרִים טוֹבִים,
וְגַם תִּתְרַגְּלוּ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב, שֶׁזֶּה בְּעִקָּר הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת "שְׁרִיר הַטּוֹב" בַּיּוֹמְיוֹם שֶׁלִּי.
יללא תַּתְחִילוּוּוּוּוּ.
בָּדוּק וּמְנֻסֶּה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
צודקת בכל מילה, הילדים שכל כך השקענו בהם ונתנו להם בלי סוף, החליטו לתת לנו לבכות בחגגים הקדושים האלה, כי לא לקחנו אותם איתנו לנופש…. כי כשהם באים לשבת, וז. כמעט כל שבת נתנו להם רק חדר עם 2 מיטות. ואחים שלהם שגם באו גם הבאנו חדר עם 2 מיטות ,והם גרים בבניין ממול… ובגלל זה לא באים לחג, ולא מתקשרים להגיד חג שמח. . והברווז שלהם מלא בתירוצים עלובים ביותר. ואוי לנו מיום הדין ואבוי לנו מיום התוכחה.