מגן דוד בן 3 שנים

שלוש שנים חלפו. הנה סיפור קטן מאוד, וסמלי מאוד:

ביום כיפור היינו בקיבוץ גבים, שצמוד לשדרות. שלומי דוידוביץ', חבר הקיבוץ האהוב, נרצח ב-7.10, ולזכרו פתחו שם לראשונה בית כנסת, שנקרא על שמו.

אחרי תפילת מוסף של יום כיפור, גיל שוורצמן, חבר הקיבוץ, סיפר לנו בהתרגשות על אחד הקליעים שירו המחבלים על שער הקיבוץ, בניסיון הכושל לפרוץ אותו. הקליע פגע בשער ויצא מצידו השני, כשהוא יוצר צורה של מגן דוד. בקיבוץ החליטו שלא לתקן את פתח היציאה הזה, אלא להציב שלט ליד צורת המגן דוד.

במוצאי יום הכיפורים, בדרך החוצה, עצרנו את הרכב וירדנו לראות את הפגיעה. זה היה כמה דקות אחרי סוף תפילת נעילה ענקית ומרגשת, שבה הכריזו כולם "שמע ישראל” ושרו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". הקולות עוד הדהדו לי בראש כשראיתי על שער הקיבוץ את הסמל שמספר את הסיפור כולו: האויב רצה לפגוע בנו, לחסל אותנו, אבל בעצם – יצר מגן דוד. חיזק את הזהות שלנו. מתוך הפגיעה, הוא הזכיר לנו מי אנחנו ומה הסיפור שלנו.

שנזכה, מתוך הכאב הגדול – להתחבר, להתחזק ולהתאחד.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

פרידה מהירש גולדברג-פולין, מלב של אמא, מלב של מליונים | סיון רהב-מאיר צמרמורת: בדמייך חיי – על פרוכת הישוב נווה | סיון רהב-מאיר כשהשופר מדבר, העולם מקשיב | סיון רהב-מאיר ספר תורה בתיכון רבין / סיון רהב מאיר 3 דברים על היום שלפנינו – ערב נר שמיני של חנוכה