החיים שלנו, בואו נודה על האמת, הם סוג של מבול.
כל יום מביא איתו את הסערה שלו.
לפעמים זו סערה גדולה ומטלטלת,
ולפעמים יום סוער קצת פחות –
אבל השטף תמיד שם. הדילמות, העומסים,
הצרכים שדורשים פתרון מיידי,
הציפיות של הבית, העבודה והסביבה.
בתוך המציאות הזו, קל מאוד להרגיש
שאנחנו פשוט מנסות להחזיק את הראש מעל המים.
אבל בדיוק בתוך המבול הזה,
כשהגלים בחוץ מציפים,
כל אחת מאיתנו זקוקה לתיבה.
התיבה היא לא בריחה מהמציאות.
התיבה היא המרחב הפנימי
שמעניק לך הרגשה בטוחה ומגוננת.
היא האי של השפיות והיציבות,
המקום שבו את מחזירה לעצמך את השליטה על החיים שלך ואת האוויר לנשימה.
אז איך בונים תיבה כזו?
איך מגיעים אליה באמצע הסערה?
הדרך לתיבה הפרטית שלך עוברת דרך שאלה אחת פשוטה, שדורשת מאיתנו הרבה אומץ: מה נֹחַ לך?
פרשת נח מזכירה לנו ששמו של נח ניתן לו על שם המנוחה והנינוחות שהביא לעולם –
"זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ".
נח מייצג את היכולת לייצר שקט ומרגוע
גם כשהעולם בחוץ גועש.
כדי לבנות את התיבה שלך,
את לא צריכה לחולל מהפכות.
מספיק שתתחילי להקשיב לדקויות הקטנות
ולבדוק עם עצמך:
האם הבחירה הזו באמת מתאימה לקצב ולכוחות שלי היום?
איפה אני פועלת מתוך חיבור אמיתי, ואיפה מתוך פחד לאכזב?
מה יעזור לי להחזיר לעצמי מעט שקט ושליטה בתוך הסערה?
בפעם הבאה שאת מרגישה שהגלים בחוץ מתחילים לעלות, אל תנסי להילחם במבול.
פשוט עצרי לרגע, קחי נשימה עמוקה,
ותשאלי את עצמך: "מה נֹחַ לי ממש עכשיו?"
לפעמים, התשובה הקטנה הזו
היא כל מה שצריך כדי לבנות לעצמך אי של שפיות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
