מתי הפכנו להיות כל כך עסוקות במה יגידו?
מתי הפכנו להיות כל כך עסוקות במה יגידו עלינו, עד ששכחנו לשאול את עצמנו מה אנחנו באמת מרגישות?
מתי התחלנו לחשוב פעמיים לפני כל מילה, לפני כל תמונה, לפני כל החלטה, רק כדי לוודא שאף אחד לא ירים גבה?
מתי נהיינו כל כך עסוקות בלצאת בסדר עם כולם, עד שהפסקנו להיות בסדר עם עצמנו?
יש נשים שמחייכות כשהלב שלהן בוכה, רק כדי שלא יגידו שהן חלשות. יש נשים ששותקות כשפוגעים בהן, רק כדי שלא יגידו שהן עושות דרמות. יש נשים שממשיכות לתת, גם כשכבר אין להן מאיפה, רק כדי שלא יגידו שהן השתנו.
ויש נשים שמפחדות להציב גבול, כי הן יודעות שברגע שהן יפסיקו להיות נוחות לאחרים, הן יהפכו בעיני מישהו לאנשים הרעים בסיפור.
ואני רוצה לשאול שאלה אחת.
מי החליט שלהיות אישה טובה פירושו להיות אישה שכולם מרוצים ממנה?
מי אמר שאם אמרת לא, את לא נחמדה? שאם התרחקת, את מתנשאת? שאם הפסקת לתת למישהו גישה לחיים שלך, את כפויה טובה? ושאם בחרת בעצמך, בהכרח פגעת במישהו אחר?
לפעמים אנחנו כל כך מפחדות לאכזב אנשים, שאנחנו מאכזבות את עצמנו שוב ושוב.
אנחנו מסבירות את עצמנו למי שלא באמת רוצה להבין. מתנצלות גם כשלא עשינו שום דבר רע. מנסות לתקן את הרושם שמישהו קיבל עלינו, כאילו החיים שלנו הם משפט ואנחנו חייבות להוכיח את חפותנו.
אבל האמת היא שלא משנה כמה תהיי טובה, תמיד יהיה מישהו שלא יאהב אותך. לא משנה כמה תתני, יהיה מי שיגיד שזה לא מספיק. לא משנה כמה תשתדלי, מישהו ימצא על מה לדבר.
ואת יודעת מה למדתי?
אני לא יכולה לנהל את הפה של כולם, אבל אני כן יכולה לבחור כמה מקום אתן למילים שלהם בתוך הלב שלי.
אני יכולה להיות אישה טובה ועדיין לא להסכים. אני יכולה לאהוב ועדיין להתרחק. אני יכולה לסלוח ולא להחזיר מישהו למקום שכבר לא מתאים לו בחיים שלי. אני יכולה להיות עם לב פתוח, בלי להשאיר את הדלת פתוחה בפני כל מי שרוצה להיכנס ולצאת מתי שנוח לו.
כי יש הבדל עצום בין להיות אדם טוב לבין לחיות כדי להוכיח לכולם שאת אדם טוב.
ובאיזשהו שלב בחיים, את מבינה שאת לא חייבת להשתנות כדי שכולם יאהבו אותך. את צריכה להפסיק לאבד את עצמך בניסיון לגרום לזה לקרות.
ואולי זה התיקון הכי גדול שלנו, דווקא כנשים: להמשיך להיות טובות, אבל לא על חשבון עצמנו. להמשיך לתת, אבל גם לדעת מתי לעצור. להמשיך לאהוב, אבל לא לשכוח שגם לנו מגיע יחס טוב.
ומי שלא מבין את הגבולות שלך, לא בהכרח אומר שהגבולות שלך לא נכונים.
אז בפעם הבאה שאת עומדת לעשות משהו ושואלת את עצמך ״מה יגידו?״, תעצרי לרגע ותשאלי שאלה אחרת:
מה יקרה לי אם אמשיך לחיות לפי מה שכולם אומרים, ואשכח להקשיב למה שהלב שלי מבקש?
כי בסוף, את זו שצריכה לחיות עם הבחירות שלך. את זו שהולכת לישון עם המחשבות שלך. ואת זו שצריכה לקום בבוקר ולהסתכל לעצמך בעיניים.
ואני מעדיפה להיות אישה שלא כולם מבינים, מאשר אישה שכולם מרוצים ממנה והיא כבר לא מזהה את עצמה.
תהיו נשים טובות. תהיו עם לב. תעשו חסד. אבל אל תשכחו שגם אתן חלק מהאנשים שאתן צריכות לשמור עליהם. ❤️
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
תמיד מדויקת והפעם נגעת בנקודה סופר חשובה ורגישה…
הלוואי שפשוט ניהיה מי שאנחנו כמו שאנחנו ונבין שכל השאר פשוט כבר תפוסות!!!!!!