מאיפה יש לך כוח? חני וינרוט – נר רביעי חנוכה תשע"ז / 2015

אנשים ניגשים ושואלים מאיפה יש לי כוח.
הם גם תוהים איך זה שמישהו במשפחה שלהם מתמודד עם מחלה בפחות ״גבורה״ ומה הסוד שלי.
היום אני רוצה להתוודות שאין לי סוד.
היכולת שלי להחזיק ראש, להתרוצץ, לכתוב ולחשוב היא אכן לא מובנת. רק בימים האחרונים, בהיותי לא מרגישה טוב, לא בתפקוד, לא בפוקוס, אני מבינה כמה שזה לא מובן להיות חני של לפני חודש וחני של לפני שנה. אבל אתם יודעים משהו?
כשאני במיטה, כאובה ומדופרסת (מדוכאת), אני לא חושבת שאני גיבורה פחות (וגם לא יותר).
אני חושבת שלפעמים יש נטייה לבחון סיטואציות מורכבות , נפשיות או אפילו רוחניות בעיניים גשמיות וזה מפספס את העיקר.
בשביל להעריך כמות, משקל, מרחק, כוח, יש לנו ס״מ, ק״ג, ואט, דציבל, צלזיוס וכו׳ וזה מה שמאפיין את עולם החומר, היחסיות.
בעולם הרוח, אין יחסיות. בעולם הרוח אין יותר גדול, יותר גיבור ויותר חולה או מסכן. שם אין קנה מידה אובייקטיבי, שם אין אב טיפוס אידיאלי.
במציאות של נס, אחד פלוס אחד לא שווה שתיים ופח קטן של שמן דולק שמונה ימים.
כי ביוון של פעם גבורה נמדדה בתארים, שרירים, דיוק, תכנון, שרידות, אריכות ימים.
והיום כשאנחנו מדליקים חנוכיה אנחנו מבקשים לזכור שגבורה היא להדליק את המנורה במעט שמן שנותר ולקוות שהאבוקה תעלה למרות שאין לה סיכוי, גבורה היא להסכים להיות מיעוט, גבורה היא עריכות ולאו דוקא אריכות.
שלכם, חני, נר רביעי של חנוכה, מתפללת לחוות ניסים ולראות את החיים ברובד הניסי שלהם.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

געגועים לחני וינרוט / פארלי מורגנשטרן בקשתן קבלתן! מבזק חדשות קצרצר ועדכוני מזג אוויר מה קורה כשאבא חוזר עוד רבע שעה? לזכר רִנָּה שנרב / סיון רהב מאיר מוזמנות להרשם ולקבל את מגזין חנוכה ישירות למייל:)