בוקר טוב מלכה יקרה. מה שלומך? איך את מרגישה?

האם כבר נתת היום קצת תשומת לב לגוף שלך? התאפרת? התקשטת? התבשמת?
נו נו נו… למי שלא!

אוי ואבוי!

תדעי לך שאישה צריכה להתאפר, להתבשם ולהתקשט – לא בשביל שיגידו לה שהיא יפה, לא בשביל לצאת לרחוב יפה. זה בכלל לא קשור.

זה קשור לזה שהעור שלך, שהשם ברא אותך איתו – הגוף שלך, שהוא הדירה של הנשמה – חי מהטיפוח ומתשומת לב הזו.
כל התייחסות לגוף נותנת יותר חום ומרחב לנשמה האלוקית שבתוכך. ככה זה.

מי שלא מתחברת לאיפור או חושבת שזה לא צנוע – שימי לב לפחות לקרמים, לבושם, לתכשיטים. אפילו משהו קטן כמו תכשיט וכדו׳
זה הכבוד שאת נותנת לצלם אלוקים שבך.

נשים שמטופחות באמת – מהמקום הפנימי, לא בשביל האחר – יש להן כוח אחר.

כשאת עושה משהו מתוך מיינדפולנס, מתוך חיבור לעור שלך, לא בשביל שאחרים יגידו ”יפה“,  אלא כי את רואה את האור/ עור שלך – זה משנה הכול.
עכשיו אני רוצה לשתף אתכן בשאלה שאישה שאלה אותי היום.

אני יכולה לשאול שאלה? אז אני עניתי לה, אם התשובה קצרה אני אשמח 🙂

ואז היא שאלה:
”גיטי, אני המפרנסת היחידה בבית. עובדת קשה בחוץ וגם מנהלת את הבית. אני מרגישה מותשת, מרוקנת, ואני חושבת שאני חייבת תוספי תזונה ויטמינים.
זה יוצא לי 800 ₪ בחודש. אני מסבירה לבעלי כמה זה חשוב וכמה אני חייבת את זה. הוא בערך מסכים, אבל לא ממש.
מה אני עושה? מה לעשות? אני רוצה שהוא יגיד לי ’כן, תקחי‘
כשהוא לא ממש מסכים?“
אמרתי לה: אני אענה בשלוש שאלות.

1. למה חשוב לך שבעלך יסכים?
האם כשהוא לוקח ויטמינים – הוא מבקש את אישורך?
2. האם את בעצמך משוכנעת שמגיע לך לקחת את הוויטמינים?
3. כשאת מדמיינת את הסיטואציה שאת רוכשת את הוויטמינים ב800 ש"ח, מה קורה בגוף? איזה תחושה עולה?
והיא ענתה לי על השאלה הראשונה:

”חשוב לי לתת לבעלי את הכבוד שהוא מחליט בשבילי“
.
וכאן עצרתי

בנות, אנחנו לא תמיד מבינות מה זה לכבד בעל.

איפה הכבוד בזה שאת לוחצת עליו שיסכים איתך?
נשים חושבות בראש נשי, ומנסות להבין את הגבר
הוא אינו מרגיש ואינו חושב כמו אישה, ולא צריך את מה שאישה צריכה.

כדי לכבד בעל – צריך להבין מה מכבד גבר.

כשאת דוחפת אותו לפינה, לוחצת עליו שיבין את הראש שלך – זה לא כבוד.
זה לא משמח אותו, זה לא נעים לו, וזה לא ”כבוד לבעל“

גבר רוצה לראות שאשתו שמחה וטוב לה. זה העונג שלו.
כשאישה לא שמחה – זה מתסכל גבר. התסכול הזה יכול להוציא התנהגויות לא בריאות.
כשאת מחכה שהבעל יגיד לך ”תקני ויטמינים“ ואת תולה בו את רשות החיים שלך – זאת תלותיות.
זה מעצבן אותו, זה מכביד עליו.

אם את מרגישה רע, עייפה ומותשת – את חייבת לקחת אחריות על עצמך.
אישה היא לא רכבת שנוסעת בלי דלק!
.
אם לא תדאגי לעצמך – את תתמוטטי ואז כל הבית נופל. זה לא כבוד לבעל.
ויטמינים לאישה – במיוחד כשהיא מפרנסת – זה לא לוקסוס.
זה בסיס.

השאלה השנייה:

”האם את משוכנעת?“
היא אמרה כן.

על השאלה השלישית היא אמרה:

”אני מרגישה כאבי בטן, ומסוחררת…
אז אמרתי לה – את לא משוכנעת.
כי אם היית – לא היית צריכה את הסכמתו, ולא היית מרגישה רע בבטן
כשרצית לקנות.
,
לפעמים המחשבה אומרת ”מגיע לי“
אבל הלב לא שם.

עולות טראומות – פחדים מבזבוז, פחד שיהיה חוסר, אמונות ילדות לגבי כסף.
כל עוד יש ספק בפנים – את תקבלי מבחוץ את אותו ספק מבעלך.

בקורס שלי למשל, אנחנו עובדות על החיבור בין מה שהראש יודע לבין
מה שהגוף מרגיש.
על ניקוי טראומות.
כדי שתוכלי להרגיש שמגיע לך – בלי כאב בטן.
כשאת עושה את העבודה הפנימית – את הופכת לאישה
שמקנה לעצמה ביטחון.
ואז את פשוט קונה מה שאת צריכה.
ובעלך – טוב לו כשאת טובה לעצמך. זה העונג שלו.

אז לסיכום:
תדאגי לעצמך.
תקני מה שאת צריכה.
תסמכי על עצמך.
אל תהיי תלותית.
אל תלחצי על הבעל.
תסכימי עם עצמך קודם.
ותהיי בשמחה.

גיטי

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

טאטע! תן לי לעבור את היום בשלום/ אודל קליגר איך להפוך את הגן לגן עדן/ יהודית יצחק עשו זאת בעצמכם: השיטה להתמודד עם פחד מכאב/ אביטל אוחיון יהודית כלה מיוסרת בטור נוגע: אפשר לקרוא לך אמא? אפילו שאת שוויגער… ד"ר רונית לזר על חרדת נטישה בזוגיות