יום שני
|
20/07/2026

לאישה החרדית

|

|

|

20/07/2026

|

יום שני

תוכנית מרגשת ומצמררת להאזנה: גירושין במגזר החרדי – איך המשפחות האלו באמת מתמודדות?

עדי, מימי, קרן ועוד נשים ובנות שמתמודדות ביום-יום עם פירוק המשפחה ובנוסף עוברות סבל כפול בהתמודדות מול החברה | מה התפקיד שלנו כסביבה כדי לשמור על הנפש של אותם ילדים והורים? מה תפקידם של מוסדות החינוך? איך אפשר לחבק את אותם מתמודדות ומתמודדים, בלי להבהל, עם תבונה ויחס אוהב ולהפוך את המשבר לפחות מזיק לטווח הארוך
גירושין במשפחות חרדיות / עומקא דליבא
גירושין במשפחות חרדיות / עומקא דליבא | קרדיט: shutterstock

תגובה אחת

  1. כמה שחיכיתי שיעלו את הנושא הזה!!!
    אני רוצה לומר לך תודה גדולה אפרת על ההזדמנות להביע את כאבנו ולכן על האומץ לשתף,
    לא אדבר על הנשים הגרושות, על הבושה שהן חוות יום יום במגזר שלנו וכל הזמן צריכות להתנצל למה הן עשו את הצעד הזה, וכבר תסמכו עליינו שזה לא היה "חובבני"… ושהן בעצם עסוקות בהישרדות יומיומית! שאיש לא יכול לדמיין מהי…
    אתייחס לילדים שנמצאים באמצע, שהם המסכנים באמת, שהם ממש לא אשמים במה שקרה, ולא מגיע להם שהחברה תתייחס אליהם שונה או שלא יקבלו אותם כי הם ילדים להורים גרושים.
    אנא מכם, תפתחו את העניים ותראו אם יש כאלה ילדים בסביבתכם, אין לכן מושג מה מילה טובה קטנה יכולה לעשות להם, מה שחיבוק ועידוד ומחמאה יכולה לעשות להם, הילדים הללו חווים דברים שילדים בני גילם, לא חווים והרבה פעמים הם גם לא משתפים…
    זה לא פייר שלא מקבלים אותם לת"ת או לבתי ספר בגלל כי הם "ילדים להורים גרושים", מה הם שונים משאר הילדים? מה הם חטאו? למה יש כזו סטיגמה?
    הרי ילדים שגרים בבית שבו ההורים לא גרושים אך האמא או האבא שם קורבן לאלימות ויש שם כל הזמן צעקות וחוסר כבוד משווע בין ההורים ואף לילדים, זה ילדים יותר בריאים??????
    שנית, יש ילדים שהינם מנוכרים מהצד השני, בין אם זה האמא או האבא, אנא מכם התייחסו אליהם כאל יתומים חיים!!!!
    הם פשוט יתומים עם אכזבה וחור בלב על מה שנכפה עליהם.
    תפתחו עניים, תחמיאו, תזרקו מילה טובה, תעצימו אותם על זה שהם הגיעו לתפילה!!!!!!
    אין לכם מושג כמה שאתם יכולים להציל בזה, בהווה ובעתיד, כל המציל נפש….והכל ממילה טובה.
    זה כ"כ לא פשוט לילד להגיע לבית הכנסת ללא אביו שכל מה שהוא רואה בבית הכנסת זה את האבות מחבקים את ילדיהם בשעה שלו אין אבא, שהוא לא יודע מה זה שאבא מורה לך בסידור איפה נמצאים, או אומר לך איפה לשבת, או שעושה לך ברכת כוהנים….
    אנא, הפסיקו עם הסטיגמות, הם לא בחרו בזה…..
    ואם תדברו עם האמא תגלו שבאמת אין לה קרניים…שהיא אישה רגילה שלא בחרה בזה, שהיא אלופה שעשתה צעד שהיא כ"כ לא רצתה שהיא נכנסה לתוך מהלך אי וודאות שאין לדעת מה יהיה בהמשך, מבחינת כל המישורים, תחשבו שהיא אמורה לייצר כסף שאין לה מושג מאיפה היא תביא אותו, כי היא גם לא יכולה לעבוד הרבה בגלל מה שהיא חווה, מעסיקים לא אוהבים את כל הסיפורים הללו…. היא נכנסה למהלך שהיא נטו נזרקת לקב"ה, כי אחרת א"א, אז אנא תחסכו ממנה רכילות, ביקורת, בלי קביעת עובדות, אין לכן מושג בכמה דברים היא נלחמת ביום יום ששום אישה לא אמורה להילחם + דאגה שתהיה שפיות לבני ביתה + עוצמות גדולות לעמוד בפני שאלות קשות שילדיה שואלים ולתת להן מענה מקצועי…
    תאמינו לי שזה המקצת שבמקצת….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]