קטגוריה: כור הברזל

"ואז בא פסח, והגיעה אוקונומיקה, ועוד טיל, ועוד כוס חלב, ועוד עוגיה, ויום אחד, הגיעה הכתבה המוכנה מאתר הידיעות המכובד "בלומברג", עם מילות תודה שעשו לי הכרת תודה ודמעות לה'..."

אוסף מחשבות על תופעות חברתיות רחבות, מוזמנים להוסיף את שלכם בעניין מה קורה כאן בתנועת הקירוב של עכשיו:

רק בורא עולם יודע איך הוא החדיר בי את האומץ עם האנגלית והנושא, רק אני יודעת איפה עמדתי במשבצת במטבח כשעניתי ל-א' לבקשתה כך: "אתם עושים כתבה על הנוער החרדי הנושר? וואי זה לעוס ומשעמם, אולי תעשו כתבה על הנוער החילוני המתחזק?"

"אני לא טובה בזה, אבל אם כבר מנקים אז לנצל את הזמן בריבוע. מצאו במחקרים, כאילו שלא ידענו, שכשאת עובדת בידיים בפעולות של מיון וניקיון, במיוחד בגיהוץ, אגב, ושומעת תוכן שמעניין אותך, הוא נכנס עמוק יותר להבנה, חושים מתערבבים, וגם את מנקה בהנאה...."

"עכשיו אני די מיומנת בתגובות לאנשים, אני מעולה במחמאות. אבל הניגוב הזה? איך לומר? לא בא לי טוב. ישר דמיינתי בעלים של חברות שלי שבאים הביתה, מחליפים לקצר, ושוטפים עם הרבה מים בספונג'ה יסודית את הסלון. הו, זאת עזרה!..."

"ואז היא ענתה לי את משפט המחץ, שהפך להיות כאן לי ולחברתי לתורה נקיונית שלמה. השנה רק הבנתי כמה היא עמוקה. האישה שבאה לעזור, הסתכלה עליי וברצינות ענתה..."

"אז היא כנראה אמרה בבריטית רהוטה, "לא תודה", לדוד החילוני שלה מלונדון שהציע לה כל טוב של חומר בסיומה של המלחמה ההיא, הציע שתעבור לגור איתם כילדה בודדה ויתומה, בשכונת 'הנדון', בלונדון. היא סירבה כי היא רצתה בית יעקב..."

"יש דברים בילדות שלנו שכשהם היו קשים לנו להתמודדות או שאף אחד לא דיבר איתנו עליהם, כי היה אסור, כי לא ידעו, כי בתום לב אי אפשר היה, אנחנו אפילו לא זוכרים אותם...."

"אני מוציאה מצרכים אבל מדי פעם עוצרת ומסתכלת על הילדים. פנים, פנים, של מתוקים, מתוקים, שזכיתי להיות באותו יום, יחד עם כולם, במסיבה המשמעותית הזאת..."

"אני מסמנת עכשיו באדום את פארק מרום נווה, שלא ניפול בידי קבוצה מאורגנת הבנויה מבודדים בודדים, חלקם מתואמים ביניהם, כל אחד עושה את מיטב יכולתו, אנשים חילונים שסימנו את המקום כפוטנציאל לציד נשמות חרדיות..."