כיצד נדע מתי להתעקש על הצבת גבולות וסמכות?
על ידי בדיקת עבור מי אני מתעקש/ת:
עבור הילד או עבור עצמי.
👮🏻♀️ לעיתים נגלה שההתעקשות שלנו אינה ענין חינוכי אמיתי אלא נועדה לספק את הצרכים הרגשיים שלנו ההורים כדוגמת הדחף להרגיש בשליטה.
🗣️ או שהיא נובעת מתוך פעולה אוטומטית לדוגמא: כי כך חונכנו ולכך התרגלנו ואנו ממשיכים "לחנך" על אוטומט..
🍫 נשתמש בדוגמא:
"תפסתי" את הילדה נוגסת בקובית השוקולד החמישית, בעוד שהרשתי לה רק קוביה אחת.
אם אני מרגישה בלתי מוערכת/ שקופה/ אחת שלא "שמים עליה"
אני אגיב ממקום שרוצה להחזיר אלי את השליטה ואז התגובה תהיה כמו: " את לא מקשיבה לי!!! יותר לא אקנה שוקולד!!"
לעומת אמא שרואה את הילדה
ומשקפת לה את ההתמודדות שלה:
"אני מבינה כמה קשה לך להתגבר, את ממש אוהבת שוקולד, זה כל כך טעים. אבל אני מרשה רק קוביה אחת.
בואי נחשוב יחד מה לעשות כדי לעזור לך להתגבר בפעם הבאה"
זוהי תגובה שרואה את הילד ולא מתעסקת בתחושת ההורה.
גם אם לבסוף האם תחליט שלא לקנות בזמן הקרוב שוקולד-
היא פעלה ממקום שונה לגמרי, ממקום שרואה ורוצה את טובת הילד/ה.
🧐 כדי שלילד לא תהיה בעולם חוויה של מאבקים ושל השרדות מול מבוגרים וכדי למנוע מילדינו הסתכלות מאוימת וחשדנית מול העולם הבוגר-
לא נתעקש על כל דבר ונמנע ממאבקים מיותרים!
בנוסף, ננסה להפוך דרישות לחוויה.
🪥 לדוגמא: את הפקודה לצחצוח שיניים נוכל להפוך לחוויתית על ידי מלחמה בחידקי הפה.
🧩🎲 את סידור החדר נוכל להפוך לנעים ומספק על ידי התגיסות הדדית לעזרה תוך השמעת מוזיקה אהובה.
💞 בסופו של דבר, ילדים לא זוכרים מילים, הם זוכרים חוויות.
ומשמעת שנובעת ממקום כנה ואמיתי שמטרתו לטובת הילד-
עוברת אליו באופן מיטבי וארוך טווח.
אסתי אברהם פסיכותרפיסטית cbt ומנחת הורים מוסמכת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
