מחבר: אסתי אברהם

"כמה פעמים אנחנו מציבים לעצמנו תנאים כדי להרגיש שאנחנו הורים טובים? הבעיה היא שלאט לאט התנאים הופכים ל'שוטים'. במקום להוביל אותנו, הם מצליפים בנו. במקום לעודד הם מייצרים אשמה...."

כששומעים את המושג "תודעת שפע", רבים חושבים מיד על כסף, הצלחה, שפע חומרי או היכולת לצרוך יותר. אבל בעיניי, תודעת שפע אמיתית מתחילה במקום אחר לגמרי.

רגע לפני ששנת הלימודים מסתיימת, נתרגל סימני פיסוק במסגרת "שיעור עברית הורי". והפעם" סימן שאלה.

בימים אלו חווים ילדינו רגשות מעורבים סביב פרידה. פרידה ממעון, פרידה מגן, פרידה מבית הספר או ממורה אהובה. אחת התופעות הבולטות בהתמודדות עם פרידה היא השונות שלנו כבני אדם ביחס שלנו לפרידה | כיצד כהורים נוכל לסייע להם?

"אותו נער. אותו מקרה. 2 נקודות מבט שונות בתכלית שמייצרות רגשות ופעולות הפוכות לגמרי...."

האם זה נורא כשהילד רכושני? איך מנטרלים את רגשות האשמה והלחץ שמפעילים אותנו? ומה השפה המגדלת שמלמדת אותם לחלוק מתוך רצון והבנה? 🌱

להתעקש איתה על הדבר או לא?! לוותר לו או שזה נחשב ככניעה?! גם אתם מצאתם עצמכם מתלבטים בין הצבת גבול לילדכם לבין שחרור? אם כן, אתם בחברה טובה😄

מילים שנאמרו לו, תגיות שהודבקו לו, מבט מהמורה, צחוק של חברים, הצלחה במבחן, מריבה בבית, השוואה לאח, כישלון, הערה קטנה בדרך | האם כל הנתונים האלו יהפכו בסוף לסיפור בריא או לנרטיב שמחליש אותו?

מכירים את הסיטואציות בהן הילד "מאבד את זה" בכל פעם שלא הולך לו? איך אנו כהורים יכולים לסייע לילדינו להתמודד עם הפסדים?

👫בחיי המשפחה הדינמים נמצא לא פעם דעות שונות וסותרות בין ההורים. לעיתים אף הגישות החינוכיות שונות או ההתנהלות מול הילדים. 🤔האם הדבר מזיק לחינוך הילדים?