השבוע קיבלתי פניית יעוץ בנוגע לילד צעיר המתקשה להתמודד עם הפסדים.
האמא תיארה בתסכול כיצד בנה "מאבד את זה" בכל פעם שלא הולך לו.
⚽ זה בא לידי ביטוי כשחבר מנצח אותו במשחק והוא שמתקשה להכיל את ההפסד, הופך את הקלפים בתסכול ופורץ בבכי או בצעקות.
🎨 זה פוגש אותו בהתמודדות מול יצירה שלא יצאה כפי שרצה או מול רצון שלו שלא מומש.
אז איך אנו כהורים יכולים לסייע לילדינו להתמודד עם הפסדים?
😄 קודם כל נראה את הצד החיובי!
ילד כזה מוכיח על שאפתנות ועל רצון חזק להצליח בחיים, וזה נהדר💪🏻
ברגע שנסתכל כך על המציאות ולא נכבה את הצד החיובי, נוכל להמשיך לשלב הבא ממקום נקי, אופטימי ולא מאוים.
💝 השלב השני הוא לתת לגיטימציה לרגש.
נוכל להגיב לילד באמפתיה כמו:"וואו, זה באמת קשה להפסיד" "גם לי זה קשה".
❗יחד עם נתינת הלגיטימציה נשים לב להציב גבול לגבי צורת ביטוי ההפסד:
"זה בסדר שקשה לך להפסיד אבל אני לא מרשה לפזר את הקלפים."
"באמת מרגיז שזה לא הצליח אבל בבקשה תאסוף את הדפים".
🧏♀️ הצבת הגבול שומרת על הילדים ונותנת להם בטחון
ילד שיש מאחוריו הורים חזקים שמציבים גבול, מעניקים לילדם מתנה אדירה של יציבות,בטחון והגנה שמקלים מאד גם על פחדים וחרדות.
🎲 במקביל, אפשר ליזום מדי פעם משחק בין הורה לילד ולהראות לילד כיצד אנו מתמודדים עם הפסד.
נוכל לומר: "מעצבן להפסיד אבל העיקר שהיה כיף לנו לשחק"
כך נעודד התיחסות לדרך ולא רק לתוצאה.
🎯 בכך נעניק לילדינו מתנה נוספת של חווית הנאה מהדרך ,דבר שעוד יפגוש בודאי במהלך חייו.
אסתי אברהם פסיכותרפיסטית cbt ומנחת הורים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
