אהובות,
רגע לפני ראש השנה,
שאלה שמעסיקה אותי:
מה זה באמת אומר להמליך את הקב"ה, כשהסיפור שלי לא נראה כפי שתכננתי?
כשיש בו דברים שלא בחרתי.
אנשים שפגעו בי.
בחירות שאני מצטערת עליהן.
ובפרק ב', לפעמים גם חלום שנשבר ובית שנבנה מחדש.
ואולי אחת התנועות העמוקות של הימים האלה היא סליחה.
לא סליחה שאומרת שמה שקרה היה בסדר.
לא סליחה שמבטלת אחריות או גבולות.
אלא סליחה שמאפשרת לי להפסיק להיאבק במה שכבר קרה, ולהתפנות למה שעוד יכול להיבנות.
ובפינה אני מדברת גם על האדם שלפעמים הכי קשה לנו לסלוח לו:
לעצמנו.
🎧 הכנתי לכן פינה אישית לראש השנה, על מלכות, הכנעה, סליחה והיכולת לפתוח דף חדש.
להאזנה
שלכן,
מיכל כהן חי💗
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן










