געגועים לחני וינרוט / פארלי מורגנשטרן

עברו שנתיים שאת לא איתנו והכאב אינו מרפה….

חני,
אני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת. הכרנו קצת לפני שחגגו לנו את גיל שלוש. גדלנו בקריה קטנה שהיא ממש משפחה אחת גדולה. את שינוי החשיבה ודרך טיפול מול לקוחות בקליניקה – זה הכל שלך ובזכותך.
את ההשראה למושג "לחיות מחדש". לתת הזדמנות לכל יום גם אם הוא נראה אבוד. לנסות להחיות את הרגעים הכואבים, להיות שם ולחיות בלי לחשוש.

לבחור בחיים בכל רגע נתון, בחיים שהם הטוב לראות את הטוב ולמצוא אותו גם במקומות האפלים ביותר. לומר תודה על מה שיש על מה שאין כך לנשום את הקשר לבורא עולם ולא רק לדבר 'עליו'.

אהבתי את הכנות שלך, את הפשטות נטולת פוזות ומה יגידו. גדלנו ביחד עם משחקי חבל, מחנה וקלאס. בשכונה קטנה עם אנשים טובים. היתה לנו ילדות של פעם תמימה כזו בלי חידושים טכנולוגיים. כל חיי אמרת לי שאת מעריצה את ההורים שלי, שזכינו בהורים צדיקים שידעו לגדל אותנו בצורה בריאה ונתנו לנו כלים להתמודד עם בעיה שהיא בכלל לא בעיה …

אהבתי שאמרת לי שפעם החיים שלנו היו הרבה יותר פשוטים. הכל היה כ"כ קל וזורם. דיברנו על לקבל את השונה, לקבל את האחר. היום בשביל לקבל את השונה – צריך המון כוחות מול החברה, מול ה"מה יגידו"… ביקשת בלוויה שלא נרחם. הרגשתי שאת ואני ביחד מול בקשה קטנה .לא לרחם על אנשים שמתמודדים ,קשה להם עם ההתמודדות, ממש אין צורך גם ברחמים ו"עיניים מדברות". אלוקים נותן ניסיון לפי הכוחות – אז הרחמים בהחלט מיותרים.

את הפריצה שלי לעולם הייעוץ והעצמה עשיתי אחרי שראיתי אותך, חני, פורצת במות ועושה את זה בגדול. אמרת לי שגם אני יכולה. אז אני כאן, פעם בשבוע, וזה בזכותך. האמנת בי בתור חברה ונתת לי אומץ לעשות את מה שאני רואה בו שליחות למען חיים טובים יותר.

אני כמו כולם, חיכיתי במהלך הלוויה שלך שתקומי ותצחקי לכולנו בעיניים עם החיוך הענק שלך ותגיד: "סתם, הכל היה משחק…"

זה לא קרה.

את שם למעלה בעולם שכולו טוב – ואנחנו כאן .מחשבים מסלול מחדש, מנסים להתעורר ולהבין מהי ארץ החיים.

כולנו זוכרים אותך כחני שתמיד, גם בזמנים הכי קשים וכואבים – חייכת. לימדת את כולנו שיעור באמונה. ההספק שלך בעשור האחרון היה הספק של מאה שנה. זכית לתת לכולם מבט אחר על החיים, זכית לתת לנו פרופורציות.

השארת לנו צוואה שהיא פקודה: לחיות את היום. ליהנות מהיום-מהרגע. את למעלה אבל איתנו. זכית לתת לכולם את ההרגשה שאת איתנו בזמנים הקלים והקשים כאחד…

שה' ייתן לנו כוחות, תתפללי על כולנו ותבקשי ממנו די למחלות, די לאסונות, די לכאב, די די…

שייתן לכולנו שפע, נחת ואושר.
משיח עכשיו!
ת.נ.צ.ב.ה.

שלך,
פארלי (מורגנשטרן – גלר, ובנות ק. הרצוג)

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

סוד החיים הרגועים… אמונה לא רק בסיפורים גם בחיים האישיים שלך :) מאיפה יש לך כוח? חני וינרוט – נר רביעי חנוכה תשע"ז / 2015 "תודה על החיזוק בכבוד האישה!" לחמניות עגולות ומתוקות קלות להכנה