הקטע שלפניכן הוא ממש לא פוטוגוני
כלומר לא אעביר אותה לשדכן של הילדים שלי, לפחות לא את חלקה הראשון.
אז באנה, בעברית פשוטה, אומר לכן את האמת : היום הרגשתי שאני מקנאה!
כן, נכון, עברתי את גיל הגן לפני זמן רב, הילדים שלי חלקם עברו את הגן וחלקם כבר בישיבה גדולה.
ועדיין, אני, מרגישה קנאה.
הכי לא פוטוגוני, נכון?
אבל מה לעשות כשאני שומעת שחברתי האחת הפכה למד"פית, השניה מפקחת במשרד החינוך, השלישית מרוויחה סכום של 5 ספרות ( הספרה הראשונה היא לא 1 ולא 2).
האחת לקחה חתן שהוא המתמיד הכלל עולמי, והשניה לקחה כלה שהיא כבר מנהלת ,מרצה ותפריסטית באומנות. בקיצור כולם סביבי פצצות, ואני תודה לה' מכירה את הפן הפשטני של החיים. ויש בכלל עוד חברה שחיתנה וילדה ביחד והיא רק שמחה מאושרת מודה כל הזמן וכמובן שולחת לזו"צ ממיטב קינוחיה ופשטידותיה
חוץ מזה שאני -יש לי לפעמים בלאגנים עם עצמי או עם משהו במשפחה, ואני נדרשת לאיפוק, סבלנות, וכל זה. אם רק תסתכלו ,תראו שכל מי שסביבי, קרי: שכנות, קולגות, חברות תמיד שמחות או לפחות מחייכות, נותנות בלי סוף, מטופחות , אוהבות ואהובות.
אצלי יש לפעמים חריקות , נפילות, אכזבות.. נו כבר אמרתי לכם :הכי לא פוטוגוני.
אז זהו , שלקחתי פסק זמן על הספסל מול הירקון.
שם המחשבות המתרוצצות אוהבות להרגע
שם יש לי דיבור עם עצמי ועם קוני.
ספרתי לו . הכל. את כל הקטנות שלי, והגדלות של האחרים. את התחושה , האכזבה, הריקון.
ואז נזכרתי במירב טולדינו ע"ה, הבלתי נשכחת, שגם בתקופת מחלתה אמרה לעצמה ולמשפחתה: זה טוב. הרי חתמנו על המסלול הזה לפני שעלינו עליו. הוא בטוח טוב.
והיא באמת חיה את זה .. חיה לפי זה. זו לא היתה מליצה יפה ורחוקה. היו אלו החיים עצמם.
יקרות, נסו לשבת מול ירקון אמיתי או וירטואלי.
לחשוב את החיים שלכן.
לאהוב אותם.
לחבק את האכזבות
לנגב את הדמעות
להסכים להתחבר למכלול שבחבילה.
כי רק כך נכון לנו המסלול, יפים לנו החיים, מחובר לנו היעד.
לאהוב ,להתחבר, למה שקורה באמת!!
האישה שבתוך כל זה תודה לך את חייה, תודה את שמחתה, תחדש כוחותיה , תיגע באושר…
ובעיקר תרגיש פוטוגנית בלי צורך בתיקוני פוטושופ.
כך כמו שהיא. היא טובה מספיק.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
7 תגובות
יפה ומחזק
כל כך נכון ואמיתי, רק צריך לא לשכוח שלא כל מה שנראה מושלם באמת כזה,תמיד הדשא של השני ירוק יותר, ולכולם יש קשיים אחד בבריאות שני בפרנסה וכו' לא הכל אנחנו יודעים, אז אין בכלל מה להשוות עם אחרים
נגעת בול בנקודה האמיתית של חלק מאיתנו
( לא כולל את כל המצליחנות שכתבת 😉
תודה, מקסים!
כל כך מזדהה . כתיבה אמיתית ונוגעת ללב הלוואי ונתמקד בטוב של עצמנו במקום לחפש איפה אנחנו לא..
הכי פוטוגני והכי אנושי שיש. אני יכולה לשתף שאני נחשבת ל'פוטוגנית' לפי הקריטריונים שהכנסת כאן, אבל לכולנו יש את כל הרגעים האלה שהזכרת על ועם עצמך. אין שלמות ואין מושלם. היה לי כחף לקרוא את זה! כתיבה אוטנטית וכנה.
תודה !!!
תגובה יפה.
התחברתי לגמרי.