מה שהמורה שכחה לספר לך על הימים הנוראים / ברכי ש

שיתוף ב email
שיתוף ב print

מה שהגננת /הרב/המורה/המנהלת וכל מי שיודע ל'חנך'
שכחו לומר לנו על הימים הנוראים.
שכחו לספר לנו על הרחמים האינסופיים של אלוקים,
על האהבה הבלתי נתפסת שלו לברואיו יצירי כפיו,
בכל שיעורי היהדות יש אומנות לדלג תמיד על 'יודע יצרם'
ו'כבקרת רועה עדרו' זה החלק המאיים שמרחף באויר.
קדושת היום מורגשת רק מצד היראה שלא לומר החרדה שהיא מעוררת בנו.
חשוב שנזכור שה' כולו אהבה ורחמים, ולמילים כבקרת רועה עדרו יש משמעות מרגשת.
בימים אלו ה' לוקח כל נשמה ונשמה מלטף ומחבק ושואל ובוכה איתה, על מה שעברה השנה, על האכזבות והכאב הטלטלות והבכי, על הפגיעות והקשיים על החלום הרצון והניסיון להיות עוד קצת קרובה לאלוקים.
והוא זוכר, זוכר כל התגברות  'קטנה' שהיא גדולה ולך, לך זו הייתה הקרבה עצומה.
'ויודע יצרם', הוא יודע גם יודע באיזה דור אנחנו ומה עובר עלינו.
יש אהבה כזו שהיא בלי סוף, רחמים בלי גבול. ובלי תנאים 'אם כבנים'.

למה כתבתי את זה?
לא כדי שנוותר לעצמינו, פשוט כדי שנבוא בגישה קצת יותר מדוייקת יותר בונה.
ונוריד את מפלס החרדה שאינו יעיל, נרים את מפלס ההכרה וההבנה של גודל היום חשיבותו וקדושתו.
נדבר עם אבא בפשטות.
החלטתי לכתוב את זה אחרי שכמה מכרות ספרו לי על חרדות בלתי נשלטות…
חשבתי על זה שכנראה לא לחינם אנחנו לא גרות על הנהר ולא רואות את הדגים הרועדים, אלא אנחנו הדגים שחיים בנהר שוצף וגועש עולם סוחף ומשטה, מורות יקרות תחליפו את הסיפורים כי האנשים של היום מחומר אחר הם קרוצים…
שלכן
ברכי שגב

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

22 תגובות

  1. וואי איך שזה חיזק אותי עכשיו אין לך מושג כמה שכר יש לך אני מסתובבת כבר שבוע עם כזה גוש מציק בלב לא בא לי להתפלל לא בא לי להיות חלק מכל החרדה הזאת
    אני יבוא ליום כיפור אחרת בזכות מה שכתבת כאן

  2. כמה שמנסים כל שנה לחשוב כך, ההירס של הרצאות למינהם המספרים על כמה מתו בשנה…. לא מצליח להשיכח מאיתנו וחבל מאוד.
    הפחד תמיד כאן ולא עוזר חוץ מלא להתקדם.

  3. אותי המאמר חיזק מאוד , רומם ונתן לי כוחות ….
    באמת מראש חודש תמוז שזמני תשובה משמשים ובאים
    ואז בחודש אב אלול בא
    אני ממש רועדת כמו הדגים בים…
    לא יודעת מה עוד עלי לתקן ולעשות ולהתקרב לבורא עולם בכדי שאכתב לחיים טובים ולשלום ואזכה לגאולה הפרטית וכמובן לגאולה הכללית של כל עם ישראל .
    קל לי באופן אישי יותר להתחבר להתקרב שאני רואה שלפחות אחרים נגאלים ומצליחים זה מראה לי כמה הקב"ה ענק ועוזר לכולם..
    יש כאלה שמתחברים ששומעים על אסון גדול, ויש כאלה שמתחברים שאדם הצליח אחרי המון שנים של מאמץ
    ולכן צריך תמיד את שני הצדדים ובטוח בטוח שהמאמר הזה נתן כח למלא מלא …
    אשרייך
    שתמיד תפיצי באור יקרות לכל בנות עם ישראל

  4. הדור לאאאאאאא חלש
    אבל כמו שאנחנו מאמינים בגינהום ומדברים עליו. אנחנו גם צריכים להאמין בגן עדן ולדבר עליו
    בתור מורה בבית יעקב אני מנסה- ואף פעם לא מצליחה, לספור את המצוות שעשינו עד שהגענו לכיתה.
    לבשנו חולצה? שרוול ימין לפני שמאל- מצווה! וכן הלאה
    צריך להראות לילדים ובמיוחד לנוער כמה מצוות הם ככככככככככככן עושים

  5. אני לא מסכימה כן צריך לתת ליד מוסר אחרת מה יצא ממנו?????
    וכן יש מורות שנותנות שיחות מוסר והן בעצמם צריכות שיחות מוסר!!!!!!!!!

  6. ברכי יקרה
    אני לא יודעת מאיפה שמעת וממי
    רק חבל שעל התרשמות נקודתית כתבת טור מכוון בצורה לא כ"כ נעימה לאנשים שיודעים "לחנך" כדברייך
    א. לרוב אנשים שמתעסקים בחינוך וכמ"כ הורים, משתדלים להעביר מסרים בונים ולא על מנת לרסק.
    כן הייתי מסבה 👈💟את זה על סרטים שונים שבד"כ נותנים לצפות בחודש אלול בבתי ספר סביב הפיוט של ו"נתנה תוקף" שהתמונות והמחזות הקשים לא תמיד מתאימים לכל גיל.
    ב. גם היום כולנו צריכים לדעת את שני הצדדים זו מציאות קיימת בעולם. זה- שהמלך בשדה זכות שהיא חובה -לחיות את זה. ולדור הזה יש הרבה כוחות יותר ממה שאנו מאמינים. הייתן מאמינות לפני שנה שניהיה מסוגלים להתמודד מול בידודים הסגרים חולי מוזר, תקשורת מלחיצה ומפחידה?! תכל'ס לא!
    והנה גילינו שיש כוחות. בהתחלה לא הבנו מה קורה , אח"כ קלטנו והתחלנו לחתור ולהתקדם עם הנתונים החדשים שהציב בורא עולם עם הרבה אהבה עבורינו.
    ואם כבר מדברים על התקופה, אפשר לראות קורונה, ואפשר לראות המלכה ה׳ בהתגלמותה בעולם
    שנזכה תמיד לראות את 2 הצדדים ולהתמקד בבניה וחיוביות בחיים
    גמר חתימה טובה.
    שרה.

  7. כנראה למדת בסמינר לטאי.
    כי אצלנו למשל בכלל לא דיברו כל היראה והפחד והדין כמעט
    בעיקר על האהבה הקרבה המתיקות המשיכה והעונג.
    הרמבם כבר אמר שדרל האמצע היא הדרך הטובה ביותר.
    מזה ומזה אל תנך ידך…

  8. תודה שעוררת אותנו..
    מסכימה ולא מסכימה:
    היו מורות שהדגישו את מתיקות הימים ומאמר הגרי" סלנטר "הנה באים הימים הנחמדים…)
    והיו גם היו כאלה שהפחידו. מאד. עד כדי קפאון שלנו, התלמידות המסכנות שהיינו בטוחות שלפי דרגתנו מה פתאום שנחתם לשנה טובה רח"ל ובשביל מה להתאמץ בכלל אם זה עומק הדין?
    בחרתי להיות מורה מהסוג הראשון…
    אז בבקשה לא להכליל.
    בכל שנה אני נהנית לראות את עיני התלמידות נפקחות בהשתאות: אז ה' אוהב אותנו?בטוח?
    ואני מדברת על בית יעקב הכי סטנדרטי שיש..
    מסכימה מאד שצריך להתאים את עצמנו לדור ומצד שני דור זה שהולך לקבל פני משיח!!!
    כן!!אם את מאמינה שהוא בכל יום יכול לבוא תאמיני שהדור שיקבל אותו מספיק חזק לשמוע בצורה מאוזנת לשני הצדדים. אמנם דור עם מאפיינים מסויימים…ופחות כוחות בגדול, אבל עם עוצמות ותעצומות!
    הרבוולבה זצ"ל כותב על זה שילד יהודי צריך לדעת שיש דין ויש דיין רק מה?
    אין צורך לסייט אף אחד. אנחנו לא שליחות של בי"ד של מעלה אלא שליחות להעצים את האהבה לבורא עולם ואת התחושה שכל יהודי יקר וחשוב מאד.
    שנה טובה ומתוקה לכן!

  9. יפה ומרגש להזכיר את רחמי ואהבת הבורא
    וחבל על התחושות שלך מימי הלימודים , ועל הזכרונות של החלק המאיים בלבד
    בתור בוגרת ההארד קור של מערכת החינוך החרדית, זכיתי לספוג הרבה הרבה משני המסרים האלה, גם אהבה וגם פחד הדין
    והעיקר שתהיה לגולנו גמר חתימה טובה

    1. לחיה הרצברג יש ספר שנקרא 'לפעמים".
      הוא מחולק לפי חודשי השנה ומלא דיבורים אמיתיים וטובים וחזקים. כדאי מאוד לקרוא מה שמביאה שם על חודש אלול. דיבורים ששמים כל דבר במקום הנכון. איפוא אני, מה רוצים ממני ואיפה השם בתוכי בכל ההתרחשות.
      מי שלא קראה אותו שתדע שעולם שלם יכול להפתח לפניה לאחר קריאתו

      בוגרת סמינר ליטאי ומורה בעלת וותק של שנים

  10. נפלא!!!
    מאד מחזק ונוסך תקווה בליבנו ומזכיר לנו שוב שמי ששופט אותנו זה אבאל'ה – אב הרחמים שלא מוותר עלינו ומחכה לנו תמיד שנחזור אליו…

  11. נכון לגמרי! בשנה שעברה קיבלתי מבתי ספר מקסים של חיה הרצברג בשם "לפעמים" הסובב סביב מעגל השנה-חגי ישראל ומעניק לנו כנשים הסתכלות נכונה, בונה ומעצימה בזמנים אלו. חייבת לציין שהספר ממש משנה תפיסות שמקטינות אותנו ובונה תפיסות חדשות ומגדילות אותנו כנשים . מתוך תפיסה חיובית כלפינו וכלפי סביבתנו ואמונתנו נולדות תובנות חדשות ומתקבלים כלים נכונים לעבודת ד'.תענוג של ממש! חזר חזק ונתחזק!

  12. למה לכתוב ככה?
    אני מורה ורק על זה אני מדברת
    אי אפשר לחזק אנשים עם לשון הרע על קבוצה
    ועם הוצאת שם רע על אנשים טובים
    גם בתור תלמידה שמעתי הרבה על יופי הימים האלו.

  13. לא מסכימה בכלללללל!!
    גם בדור החלש שלנו מותר לשמוע סיפורי מוסר!!!
    אנשים שנכנסים לחרדות מסיפורי בית הספר צריכים כבר עכשיו טיפול.הרי מה יהיה שיצאו לחיים האמתיים ששם האסונות קשים ומפחידים…. ??
    מותר ומותר לדבר וזעזע..
    קצת פרופורציה בחיים. אנשים!!

    1. ממש לא מסכימה.
      כולנו חיים את הצרות, הקשיים, מירון קורונה וכו.
      הבנות גם קולטות את כל זה ולא צריך להוסיף להן חרדות.
      אפשר להדגיש שכל מעשה נכתב, החשיבות של כל בת מול ד'
      אבל מה יעזור לעורר פחדים???
      תהיי מציאותית, תקראי ביקורת נכונה ואל תתקעי על מה שהתאים לדורות קודמים.
      אני באופן אישי מרגישה שהייתי צריכה קצת ניקוי מכל בית הספר והסמינר ועכשיו אני מתחברת לחודש אלול בצורה הרבה יותר נקיה.
      באמת מרצון להיות טובה, להתחבר לרצון ד' ולא מהפחד של יום הדין.
      מה שקרה לי כנראה ולעוד רבות זה שהנפש מזהה שהגורם לפחד זה חודש אלול ומתוך הגנה מנסה להתעלם מהימים האלו.
      בס"ה ד' רוצה אותנו חזרה קרובים אליו ובתוכנו אנחנו רוצים לעשות טוב, פשוט צריך לעורר את האהבה.
      זה דור שעושה דברים מאהבה ולא מכפיה.
      הפחדה וכפיה עלולים להביא לנשירה.

  14. אני לא מורה בבית יעקב. ואני ממש לא מסכימה איתך! מותר לתת קצת מושגים גבוהים גם לדור שלנו..כמה שמענו שהדור הזה חלש …
    קצת סיפורי מוסר בתקופה המטלטלת הזו… מי שנכנס לחרדה מסיפורים של מורה . צריך לטפל בעצמו. כי החיים הרבה הרבה יותר מפחידים. וכל יום מתחדשים האסונות.אז מזה להיות בחרדות???? אנשים. קצת פרופורציה!!!!!

    1. כמו שאמרת, הכל פרופורציות.
      אם את מדגישה להן, שמידה טובה מרובה פי אלף ממידת פורענות,
      שתשובה מכפרת על הכל, והיא לא כל כך קשה, לא בשמים ולא מעבר לים, בפיך ובלבבך לעשותו,
      אז באמת אפשר להכניס גם קצת מוסר.
      אבל מאד מאד חשוב שיהיה בפרופורציות הנכונות,
      אחרת הנפש מבעטת בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.