דסי גורדון: אמא, את השגרירה הטובה של ילדייך!

"כי פחד פחדתי ויאתני ואשר יגורתי יבוא לי" ( איוב ג' כ"ה)

בתלמוד מפרשים פסוק זה שחלק מהסיבה לייסורים של איוב הם, מפני הפחד של איוב שיבואו עליו הייסורים, מכאן למדים, כי פחדים יכולים חלילה להתממש.

כמו גם בניהול, כך גם באימהות, ציפיות משנות מציאות, בואו נממש טיפ ניהולי באימהות, לחיי התחלות חדשות.

אנחנו האימהות תמיד רוצות לעשות את הכי טוב לילדנו, דואגות תמיד.

בתחילת שנת הלימודים הדאגה תופסת נפח גדול יותר. מי תהיה המורה? האם הרב של אחר הצהרים מספיק מכיל? האם הילד יסתדר חברתית? הרשימה ארוכה,

ואז הופס אנחנו נופלות…

השיחה מול הגורם החינוכי לא מיטיבה עם הילד. אנחנו משוחחות עם המורה ואומרות: "צריך לשים לב שרחלי תופסת את החומר בחשבון, שנה שעברה היא התקשתה", או "אל תושיב את אריה ליד שימי ודובי זה לא טוב לו".

במקום זה נאמץ שיח שיקדם את ילדנו:

"אתם הולכים השנה ללמד את ה י ל ד  הכי הכי בעולם, מקסים, ממושמע, צדיק וטוב.

(אני תמיד אומרת לעצמי ורק לעצמי, את הדברים המאתגרים המורים הופס תוך שנייה קולטים, את הדברים הטובים לוקח להם זמן)

בואו נקבל על עצמנו להיות שגרירות טובות של ילדנו ביום הראשון!

ובכל השנה.

לדבר רק חיובי על הילד.

הלוואי ואפקט פיגמליון יעבוד על ילדנו. תמיד.

מה אומר המחקר?

בשנת 1968 ערכו צמד החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ניסוי שהפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתחום הפסיכולוגיה החברתית.

הניסוי נערך בבית ספר בקליפורניה בה החוקרים בחרו אקראית 20% מהתלמידים. הם סיפרו למורים שמדובר "בפרחי אינטלקט ("BLOOMERS") ושאותם תלמידים יחוו השנה פריצה אינטלקטואלית וחשיבתית משמעותית. בסוף השנה התלמידים "הנבחרים" הראו עליה ממוצעת של כ-12 נקודות IQ לעומת 8 נקודות בקרב התלמידים שלא נבחרו.

אתן זוכרות שהתלמידים נבחרו אקראית, כן?

אז מה קרה? המורים לא ידעו שהתלמידים נבחרו אקראית, אבל הם התייחסו אליהם כאל ילדים בעלי פוטנציאל גבוה. הציפיה מהם להצליח, האכפתיות של המורים הקפיצה את תפקוד הילדים מעבר למשוער. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה".

יש למחקר מחקר הופכי "אפקט הגולם" בשנת 1963 החוקרים רוזנטל ופוד ביקשו מסטודנטים ללמד עכברים לרוץ. כל העכברים היו זהים גנטיים כלומר בעלי יכולת זהות, אבל החוקרים "סימנו" מספר עכברים כעכברים "טיפשים" הם אמרו לסטודנטים שאותם עכברים יתקשו ללמוד את מיומנות הריצה. הפלא ופלא העכברים ש"סומנו כטיפשים" אכן התקשו ללמוד לרוץ. כמה מפתיע.

נזכור שציפיות ואמונה מלמדות משנות מציאות, לא רק מעוררות ונותנות השראה.

הילדים שלנו הם מה שאנחנו מספרות עליהם. בואי נספר עליהם סיפור מנצח.

טיפים למחר בבוקר

• ערכי רשימת תכונות טובות אמיתות של תלמידי הבית, זה טוב גם לך וגם לילד. ואת אותן התכונות תקדמי מול צוות ההוראה.
• אין טעם להגיד על מוישי שהוא עדין, אם הוא הקפיץ-קפוץ של הכיתה. כן נכון להגיד למוישי יש מרץ ולהט, הם מנותבים לדברים טובים! תנצלו את זה.
• תזכרי: "מה שאת אומרת על הילד – זה מה שהעולם יראה בו".
• לצעירי הצאן, תינוקות ופעוטות תכתבו מכתב נחמד למטפלת בה תספרי על תכונות תחביבים, וכן גם קצת מה את מצפה. מצרפת לכן מכתב מיני רבות שכתבתי.

עד היום כל המטפלות זוכרות לי את זה.

דסי גורדון אסטרטגיה יישומית.

מנכלית. יזמת. מנחת קבוצות

סדנאות לצוות, הרצאות אסטרטגיה, ליווי אסטרטגי וארגוני למנהלים וצוותות

[email protected]

ווצאפ 0548464700

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

נעים להכיר: אמא על עקבים – מנהלת בנעלי בית | דסי גורדון – במדור חדש!! ענווה – זו הכריזמה הניהולית החדשה | דסי גורדון מנהלת? שימי סימן שאלה בסוף כל משפט – ותהי בטוחה יותר :) עבודה מהבית, ולא עבודת בית: מה שכדאי לעשות כדי שגם העובד וגם המעסיק יהנו מהחופש | דסי גורדון יום עבודה לאמא, יום כיף לילדים, היתכן? | דסי גורדון