בוקר טוב ליום חמישי 🦋
בכנות אשתף שהמסר שלנו היה אמור להיות אחר לגמרי, והתעכב כל הבוקר עד שיצאו הדברים הבאים מהלב למקלדת:
לאחרונה אני מקבלת הרבה סליחות מאנשים, סגירות מעגלים, אנשים באים לנקות מצפון, לסדר מגרות ישנות,
ואולי באמת גם לבקש סליחה מהלב.
״את לא סולחת לאחרים בגלל שהם ראויים לזה, את סולחת להם כי את ראויה לשלווה״
ואין, אין יותר קשה מלסלוח לאנשים שבאמת פגעו בך!
ואני לא מדברת על לענות בנימוס ולהנהן.
אני מדברת על סליחה אמיתית מהלב, לא לשמור טיפה של כעס
לראות את אותם אנשים ואפילו להצליח לחבב אותם.
כדי להגיע למקום כזה צריך להיות אדם גדול מאוד.
כי זה קשה וזה מצריך מאיתנו יכולות מופלאות של שלווה, של אמונה ושל הכלה לאנשים שאנחנו לא רוצים להכיל ( :
אבל היום הבנתי, שעד שאני לא סולחת להם לגמרי, אני מתישה את עצמי ואני לא נותת לעצמי את השלווה שאני ראויה לה.
והסליחה אולי נראת לנו בשבילם, שהם יהיו רגועים
שירגישו שהם לא הרסו כלום, למרות שהם הרסו הרבה
לנקות להם את המצפון…
אבל באמת באמת – זה בשבילנו
שלא נמשיך לסחוב ״תפוחי אדמה רקובים״ בלב שלנו
שנוכל להמשיך הלאה, לחייך, לסגור פינות, לסגור פרקים
ובסוף, כולנו בני אדם
כולנו טועים, וכולנו צריכים לפעמים את הסליחה
אז כמו שאנחנו רוצים שיסלחו לנו – ננסה אנחנו קודם כל עם אחרים .
אמן שנדע לוותר, למחול ולמצוא להם מקום שוב ✨
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
