הם ממתינים בצד – איך רותמים אותם לעזרה?

עכשיו כשפסח קרב ובא, הרבה אימהות ירגישו בהלה ברמה כזו או אחרת מהניקיונות ומהספקים המתבקשים. אז יש לנו בבית כוח עזר, הילדים, ואנחנו יכולות לרתום אותם לעזרתנו. אבל השאלה היא, איך? ולא רק איך, אלא איך נעשה את זה בצורה טובה, שיהיה כיף לנו ולילדים.

תארו לעצמכן שהגעתי למצב שבת החמש עשרה שלי מנדנדת לי 'נו, מתי מנקים לפסח, מה אני ינקה היום' ועוד שאר משפטי נחת מהסוג הזה. רוצות את זה גם אצלכן? בבקשה:

באחת השנים הקודמות חשבתי לעצמי איך אני יכולה לעשות את הניקיונות לפסח למשהו כייפי. מפה לשם יצאתי במבצע עם בתי הגדולה וסיכמנו כך: כל יום תהיה משימה שאני צריכה לעשות ומשימה שהיא צריכה לעשות. אם במשך שבוע שתינו עומדות במשימות שלנו אנחנו עושות איזה משהו מפנק ביום שלישי. המצב הזה ששתינו צריכות לעמוד ביעדים מדרבן את שתינו לעמוד במשימות גם אם אין כוח וגם אם לא כל כך פנוי לי עכשיו, כי מה, אני יגרום לבת שלי להפסיד את הפרס אחרי שהיא עובדת כל כך קשה בשבילו?! והיא מהצד שלה בעלבוסטע וחרוצה ככה שהפרס המובטח, שבגדול היא בוחרת לנו, הוא בהחלט תמריץ מעולה.
השיטה הזו עובדת לנו כבר כמה שנים, אבל יתכן שלא מתאימה לילדים קטנים.

רעיון נוסף שיתכן שיוכל לשלב גם ילדים צעירים יותר: לקבוע בלוח שנה תאריך לטיול שווה, להראות לילדים ולומר אם עד אז סיימנו את הבית לפסח, לא כולל להחליף למטבח כשר, אז יוצאים לטיול. ילדים מבינים את זה, הם יכולים להיות חדורי מטרה ודבקים במשימה, הם יעודדו אחד את השני לקחת חלק ולעמוד במשימות וגם…  ישמרו יותר על מה שכבר נקי.

אז כל אחת יכולה לקחת את הרעיונות האלו למקום שלה, לשכלל, להוריד, להוסיף, להתאים מידות, וקדימה לצאת לדרך.

אמא שמובילה, אמא שמנהלת את 'האירוע' שנקרא הכנות הבית לפסח, היא כיף ואור ושמחה לבית.

היא לא חייבת לעשות הכל בעצמה, ורצוי שהיא לא תעשה הכל בעצמה, היא צריכה להיות מנהלת הפרויקט (ומדי פעם גם הביצועיסטית, המנקה, המשפצת, המארגנת בתים – אבל קטן עלינו) בצורה טובה.

לכו נקו בתיכן בשמחה, ואל תשכחו להציע לילדים ולספר איך עבר.

בהנאה,
בתיה הרשקוביץ

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

התחלת לחשוב על תחפושות לילדים? על ההשפעות פסיכולוגיות של תחפושות איך נוכל לעודד את ילדינו לבנות ביטחון העצמי ? ואיך נשדר להם שהם חשובים לנו? "אז תסביר לי, מי מהם הוא הלבן האמיתי?" הילד הסתבך. "אני לא יודע!" קרא, ומיהר לארון היצירות ושלף משם דף לבן ופשוט. "זה בטוח לבן". תמונות עם סיפור לחיים/ אפרת צ' איך לדבר עם הילדים על סודות?/ גליה סברסוב