שלום,
האיחול המקובל במוצאי החגים הוא "חורף בריא" אבל היום אנחנו מתפללים לבשורות טובות והאיחולים שלנו הם לישועה ולנחמה.
מה עושים? אימהות, כמו תמיד, נקרעות בין מה שהן מרגישות לבין מה שהן עושות.
גם בימים של צום ותפילה וחרדת הדין אנחנו מבשלות, מטפלות בילדים, משחקות איתם ומסדרות את הבית.
בארועים מלאי שמחה והתרגשות אנחנו מארגנות, עורכות, חותכות, קוצצות, מערבבות ומטגנות ומעצבות ומנקות ושוטפות…
ולפעמים אנחנו גם משתמשות בפעילויות הללו כדי להרגע – מרב עצבנות אני הולכת לסדר את הבוידם ולמיין ניירת ומרב לחץ אני שוטפת את המרפסות ויוצאת לטאטא את הגינה ולנכש עשבים.
כשיש רגשות קשים, אחת הדרכים להתאפס על עצמנו ולהשיב את השפיות שלאחריה אפשר יהיה לעבד את הרגשות היא לעשות. לבצע פעולות. אם את מתגוררת, כמוני, באזור כתום – תתמקדי בדברים שאת צריכה לעשות היום ותעשי אותם כשאת מאה אחוז בתוך הפעולה.
לי עוזר לדבר לעצמי, ולהגיד לעצמי מה אני עושה וככה אני מתמקדת ומפנה מחשבות מטרידות וקשות.
גם פעילות פיזית קשה, מאמצת, כזו שממש דורשת כוחות עוזרת לאוורר את הראש מהמחשבות. – לפרק את הסוכה – לארוז את הקישוטים – לקפל את הסדינים ולהתארגן לכבס אותם – למיין את כל מה שיש במקרר, לארוז מה מתאים להקפאה, להשתמש ביצירתיות בשאריות.
– לטפל בכביסה שהצטברה מחול המועד. המשימות הללו, מעבר לתועלת הטכנית שהן מביאות – כלומר, חיים שפויים בבית שפוי ותפקוד בסיסי עבור הילדים שיהיה להם לחם לאכול ובגד ללבוש – מביאות לך רגיעה מסוימת ותחושה של ערך עצמי וביטחון בשעות קשות אלו.
אני יודעת. אני יודעת.
הדבר הראשון שצער ועצבות עושים לנו זה חוסר חשק לזוז ולפעול ולנוע. הכבדות הזו חוברת לעצלנות טבעית והנה כבר יש סיבה לכך שאנחנו מזניחים – מזניחים את המטבח, את המקרר, את הקיפול של הסוכה ואפילו, לוחש לנו קול קטן בפנים, מה הטעם בכל הטרחה הזו? תראי איזה דברים נוראים מתרחשים בעולם!!
המלחמה שלי ושלך ושל כולנו היא לחגור בעוז ולאמץ זרועותינו ולהשתמש במשימות האימהיות שלנו כתמיכה רגשית לכל המשפחה.
כמה מילים אישיות:
ביום ראשון הבא יש לנו חתונה, בעזרת ה',
בסימן טוב ובמזל טוב
ובשעה טובה ומוצלחת
כמו שמאחלים אצלינו.
מעולם לא ייחסתי משמעות למילים הללו
עד עכשיו.
פתאם הברכות העתיקות הללו נושאות תפילה מיוחדת בשבילנו
ואני מודה לכל המאחלות והמברכות
שה' ישמע שוועתינו.
שלך
יעל
לכל שאלה, משאלה, הערה והארה, הצעה וברכה – אני כאן. עונה בעצמי לכל הכותבות.
ואפשר לשתף את התובנות הללו עם כל מי שאת מכירה, ושכיוון החשיבה הזה יועיל לה. תודה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
